פיתוחים והתפתחויות
אני חושבת שאני כותבת כאן בעיקר בשביל לכתוב משהו איפשהו. הממ.
בכל מקרה, מחר אני לוקחת סרטים מפיתוח. אני מנסה להפסיק לפתח לבד- דורות של צלמים שסבלו מהרעלת כספית וכאלה הם אמנם לא דוגמא כי כבר עברנו את השלב הזה, אבל עדיין, כימיקלים של פיתוח צבע זה לא הולך ברגל, ואחרי שאיזו רוקחת חפרה לי על ילדיי העתידיים בעלי כמות הגפיים הלא קונבנציונאלית, ובכן. אז מחר אני אוספת את סרטי ה-120 מ"מ שלי מהחנות. לאסוף סרטים זה קסום כמעט כמו להדפיס כימית תמונות שחור לבן, או לצלם פולארויד. הקטע הזה של לראות את התמונה מופיעה מכלום הוא מדהים, ובפיתוח זה אמנם לא לראות את זה ממש אבל עדיין יש בזה את הקסם, של לראות מה יצא, ואיך כל התמונות האלו הסתדרו בסוף. בעיקר בסרטי 120 מ"מ שבכל אחד נכנסים רק שמונה תמונות בפורמט שאדוארד (מעכשיו והלאה אני אפסיק לפרשן אותו כמצלמת המפוח שלי... מתישהו אעלה תמונות שלו) מצלם בהם, שזה פורמט די גדול, ואז גם מצלמים יותר לאט וחושבים הרבה יותר. אז, שני סרטים. התרגשות. אני בכלל חושבת לחזור לפילם בפרוייקט הבא. הוא הרבה יותר נחמד. קשה להסביר למה. אולי זה רק רומנטיות, אולי זה זה שזה באמת יותר רומנטי.
חוץ מזה, הייתה ביקורת בפיסול, היה לא רע בכלל, במפתיע. יש לנו רק קורס אחד השנה שבו בוחרים קורס ממקצוע לא קשור, ואני בחרתי פיסול כי אין לי בזה שמץ. ולכן, אין לי בזה שמץ. גם את העבודה הזאת הגשתי בתור צילום, אבל זה לא גרם לי לתסכול יוצא דופן. המרצה לפיסול מוצלח באופן די רציני, וגם פיסול זה נורא סקסי אז זה מקל על ההקשבה, ובכללי, החכמתי כתמיד :)
אה, ומו"ד. מתישהו אני ארחיב על זה. אבל אני חושבת שאני אאלץ לאכול מספר כובעים, לגלגל הרבה קוביות ולהתמודד בהצלחה מול המנצ'קינית שבי. יהיה מגניב. בינתיים הופתעתי שאין לי תיוג לרולפליי, אז יצרתי אחד.
אה, וגריפון. היכונו היכונו.