הרי לך גרזן לכרות את ראשך
"1984", פעם שנייה או שלישית, אינני זוכרת. אבל עכשיו יש לי עותק משלי, וקראתי אותו שוב. אותו ובפעם הראשונה את "אשתו של הנוסע בזמן". נגע בי. התגעגעתי לספרים. ממש התגעגעתי.
מלבד זאת, הכרזתי על עצמי כגנרל צבא הדגלים של ביגור. כלומר, למה לא, אחרי הכל? די מתאים לתפקיד. כל העסק מסיח את דעתי ומעסיק אותי חיובית בצורה חלקית בלבד, אבל גם זה טוב. להיות עסוקים זה טוב. אני רק מקווה שזה לא יהפוך להתמוטטות עצבים... בטח כן. נו טוב.
יותר מדי דברים... יותר מדי דברים שאני עושה, יותר מדי דברים שאני חייבת לעשות, יותר מדי דברים לחשוב עליהם או סתם דברים שקופצים לראש בלי שאישרתי להם זאת כלל וכלל... הראש שלי מתפוצץ. הלילה שוב התעוררתי בארבע בבוקר. גרזן, מישהו?
אבל אני מנסה להיות אופטימית. אחרי הכל, יש דברים לראות, אנשים לפגוש, ספרים לקרוא, טווסים לגזור, דגלים להכין.
הרי לך נר להאיר דרכך.
אה, כן, ויש גם כאלה:
http://www.frozenreality.co.uk/comic/bunny/index.php?id=547