Jul 06, 2011 02:21
סרגי יסנין
לֹא אֶקְבֹּל, לֹא אֵבְךְּ, לֹא אֲשַׁוֵּעַ
כֶעָשָׁן הַכֹּל חוֹלֵף-עוֹבֵר.
שְׁטוּף זָהָב שֶׁל קַיִץ הַגֹּוֵעַ
לֹא אֶהְיֶה צָעִיר יוֹתֵר.
לֵב נְגוּעַ הַצִּנָּה, לַסַּעַר
לֹא תִפְעַם כְּמִלְפָנִים כָּעֵת,
וְאַדְמַת עֲצֵי לִבְנֶה בַּיַּעַר
לֹא תַשִׂיא יָחֵף בָּהּ לְשׁוֹטֵט - -
לֹא יִרְבּוּ מַאֲוַיִּים כְּקֶדֶם.
הֶהָיוּ חַיַּי חֲלוֹם נִרְאָה ?
כְּמוֹ בְּיוֹם אָבִיב צָלוּל עִם שַׁחַר
עַל סוּס וָרֹד עָבַרְתִּי בִּדְהָרָה.
אַט נוֹטֶפֶת נְחֹשֶׁת הַשַּׁלֶּכֶת,
הֶבֶל, הֶבֶל פֹּה יְמֵי הַכֹּל.
אַךְ לָעַד הֲיִי לִי מְבֹרֶכֶת
מְנָת חֶלְקִי: לִפְרֹח וְלִבֹּל.
иврит,
стихи