עוד תרגומים,
והפעם ויסוצקי.
למי שלא מכיר, כלומר לא רוסי - מדובר במשורר, זמר, שחקן (תיאטרון וקולנוע). וגם אלכוהוליסט ונרקומן. מהפכן, בקיצור, ופחות או יותר המוסיקאי המועדף עלי, למרות שמוסיקה דווקא לא הייתה הצד החזק בשירים שלו, אלא המילים. הוא כתב את שירי האהבה, המחאה, ההומור, המלחמה וכל השאר בין הטובים ביותר שיצא לי לשמוע.
והתרגומים:
השיר על קסנדרה / ולדימיר ויסוצקי
זמן ארוך, תחת מצור ותחת רעב
טרויה עוד נותרה זקופת-גו ועומדת.
לו שעו הם לדבריה של קסנדרה
עד היום העיר אולי הייתה שורדת;
בלי מנוחה, עלמה טרופת-עיניים
היא צעקה: "העיר תיפול, זו האמת"!
אך את הנביאים, כמו גם עדים לפשע
מאז ומתמיד שרפו על המוקד.
כשעל העיר, מתוך הסוס, בעין הליל,
מוטת כנפיו פרש המוות בתנופה,
מן ההמון, אשר צחק בצהריים,
צעק אדם - "הן זו אשמת המכשפה"!
וכשבחושך, ובמוות, וברעש
הנבואות הפכו כולן למציאות
ההמונים יצאו שטופי זעם ופחד,
להעניש מכשפה זו כיאות.
הסוף פשוט - הוא לא רגיל, אך מה עצוב הוא
אחד היוונים מצא את מגוריה
והוא ניצל אותה - כלל לא בתור קסנדרה;
כמנצח שלעד אינו שבע.
בלי מנוחה, עלמה טרופת-עיניים
היא צעקה: "העיר תיפול, זו האמת"!
אך את הנביאים, כמו גם עדים לפשע
מאז ומתמיד שרפו על המוקד.
מאז ומתמיד שרפו על המוקד.
את השיר הבא כתב ויסוצקי לאשתו, מרינה וולאדי, זמרת ושחקנית צרפתיה ממוצא רוסי. שניהם סרבו לעזוב את ארצותיהם, והקשר שלהם התנהל בשיחות טלפון וביקורים.
נרות / ולדימיר ויסוצקי
נרות שוב מציתים לי את הערב
ובעשן דמותך עולה באוב
ולא מוכן לשמוע שהזמן - רופא הוא
ושכל הדברים עוברים יחד איתו.
כעת לא אאבד קללת שלווה זו,
הרי את כל מה שהכילה נשמתי
בלי-דעת היא למזוודה הכניסה
ועם כולם היא טסה מאיתי.
נפשי כעת מלאה מדבר ויובש
אל תנסו למצוא שם כלום עתה;
שברי שירים שם, חלודה ועובש
את כל היתר היא לקחה איתה.
בנשמתי רק מטרות בלי דרך
חפרו בה, תמצאו אולי מעט
חצאי-ביטוי ורבע-דיאלוגים
וכל השאר - בפריס, צרפת.
ושוב נרות יציתו את הערב
דמותך שוב תעלה, כמו באוב
איני מוכן לשמוע שהזמן - רופא הוא
ושכל הדברים עוברים יחד איתו.
עריכה: אחד חדש, ממש מעכשיו (שבע בערב, 27 באפריל). נולד כשקראתי תרגום קיים שלו והחלטתי שלי זה יצא טוב יותר:
מנהרה / ולדימיר ויסוצקי
העבירו, כך אפילו,
מנהרה תחת נהר
ואלינו אז הגיעו
יש כאן יין ובשר.
וגיטרה גם הביאו
בה מתחו המיתרים,
אך זכרו, שייפו חזק
עד ניביכם הפכו קהים.
ולבסוף תדעו - לרומא
מובילות כל הדרכים
בואו, תבקרו אצלנו
ונבוא אז בדברים
רק זרקו, הוציאו קודם
מן הכיס הסכינים
ואז בואו והקימו
מעל לתהום גשרים.
מהרו! צריך לזרוע
ואחר כך - הקציר
מהרו, שלא תחמיצו
ותטיחו ראש בקיר.
לא תרצו, וודאי, לקום
בוקר אחד ולגלות
כי כולם כבר מלבדכם
שברו, פרצו את הגדרות.
אז מהרו והעבירו
מנהרות וגם גשרים
אך שייפו קודם היטב
עד שיקהו כל הניבים.
המקורות, לכל המעוניין:
השיר על קסנדרה
נרות
מנהרה
ועוד תרגומים, חלקם טובים (אלו של שטרית לא, נגיד):
ולדימיר ויסוצקי בעברית
היה עוד אחד, אני אעלה אותו אחרי שאסיים לשפץ. הצלחתי בשיר אחד לאנוס גם את מהתוכן, גם את החריזה, גם את המבנה וגם את השפה. אולי מגיע לי על זה פרס מהנשיא, ימ"ש, אבל כאן הוא לא יופיע עד שאהיה מרוצה ממנו לפחות קצת.
גם לתרגם זה כיף.