בהנחה שהבנתי לאיזה חלק התכוונת -et_umbraFebruary 7 2010, 21:12:04 UTC
את הויתור על זכויות נשים לטובת "המאבק" לא המציאו שלום-עכשיוניקים למיניהם. היו אמירות דומות מאוד (מפורשות) גם בציונות, הקומוניזם, וכלמיני משני עולם אחרים. נהרוג את הבעיה הגדולה האחת הזו, ואיכשהו כל השאר ילכו יחד איתה. אבל תפיסת עולם רדיקלית (וכאן השוני מ"קיצוניות" או "הכל כלול"), למרות שהיא רואה את הקשר בין מאבקים שונים, בד"כ לא תולה אחד בשני. כלומר - הכיבוש לא אחראי לכל מקרה אונס, הפמיניזם לא יפסיק את כל המלחמות, וטבעונות לא תעצור ניצול ילדים בסווטשופס בסין.
עכשיו, זה נכון שגם בתחום שעליו אני מדברת יש חריגים (השיח של "אנרכיסטים נגד גדרות", למשל, הוא די מיליטנטי ולא פמיניסטי), אבל הם החריגים - "קואליציית נשים לשלום" מתייחסת גם לאלימות כלפי נשים, סלון מזל, הדילה ז"ל, מכתבי השמיניסטים השונים, ובאופן כללי כל מי שאפשר להגדיר כ"בלוק שחור ורוד וחבר מרעיו" כולל שיח שמאוד מודע למגדר וליחסי כוח בין גברים לנשים. (אני נתפסת כאן דווקא לפמיניזם, אבל אלו אותם אנשים שישתפו פעולה עם הפנתרים השחורים, או כפר שלם - מאוד מאוד שונה מהשמאל הישראלי הלבן והמתון יותר, שהדגל העיקרי שלו הוא באמת הכיבוש.)
ולמה מכאן הקפיצה לכך שרדיקליות לא באמת מבלבלת על אנשים את דעתם? כי אם המפתח הוא לא "כיבוש זה רע", אלא תפיסה הומנית יותר ששוללת פגיעה באחרים, ניצול שלהם ושלילת האנושיות שלהם, כיבוש הוא רק סימפטום. ואז אי אפשר להצדיק הקרבה של פיונים למען המטרה הגדולה. אגב, היה, לפני משהו כמו שש שנים, דיון ב[איך קראו למגזין של אינדימדיה? כאן?], על התנגשויות בין מאבק בכיבוש ובהטרדות או אלימות מינית (למשל - איך ראוי להגיב להטרדות מיניות בהפגנות בפלסטין, או לדרישה שנשים יגיעו במכנסיים ארוכים וכד').
Re: בהנחה שהבנתי לאיזה חלק התכוונת -et_umbraFebruary 7 2010, 22:53:33 UTC
הנחות: טענה שאליה התייחסתי נגעה לאנשים שמוכנים להקריב את זכויות הפרט (של אחרים, מן הסתם) למען המטרה הגדולה. הטענה הנ"ל קישרה בניסוח די ברור את הנכונות הזו לרדיקליות המבלבלת על אנשים את דעתם. מאחר שהשימוש של המחברת במילה "רדיקליות" בבירור שונה משלי, מאחר שלמיטב ידיעתי השימוש שלי במילה רדיקליות אינו שגוי, ומאחר שפנאטיות נראתה במקרה הזה כמו חלופה הולמת שלא תתבלבל עם המקומות בהם אני מזכירה "רדיקליות", השתמשתי בה.
טענות: אם אתה לא רואה את הנכונות של הקונצנזוס להפר זכויות אדם של אחרים (גם אלו הנתפסות בעיניו כזכויות), בשם המטרה הנעלה שלו, ייתכן שאתה ואני לא רואים אותו קונצנזוס. אנסה למצוא כמה נקודות בכל זאת - * לאן היית משייך טיוח של הטרדות מיניות בצבא? ובמקומות עבודה? * טוקבקים (ונהגי מוניות, ואנשים שיושבים לידי באוטובוס, ו"אם תרצו", וחברי כנסת), שכנראה מייצגים את המיינסטרים טוב יותר מהקומוניזם, וכוללים תיוג כל מי שמשמיע ביקורת כאויב העם, מזדיינת עם ערבים, בוגדים ונועצי סכינים בגב - לא מונעים בדיוק מהרעיון שאסור להעביר ביקורת על הצד שלנו בזמן שמישהו מקשיב? * דברים שיגרמו לי להגיב באופן שכולל את השם "מילגרם". זה - http://en.wikipedia.org/wiki/Strip_search_prank_call_scam , נניח. * עבדות. זנות. פורנוגרפיה. הקישור שלי בויכוח על אליס מילר. התנאים בסווטשופס. ההצעות לשטח את עזה אם לא משחררים את גלעד שליט. וזה בלי לחרוג מהמסגרת החלה על בני אדם בלבד.
Re: בהנחה שהבנתי לאיזה חלק התכוונת -et_umbraFebruary 7 2010, 23:05:53 UTC
אבל זו לא הייתה הטענה. ההתייחסות הייתה במפורש להקרבה של אחרים למען המטרה. ו, אה, ה50% האלו מהחברה הישראלית שמתגייסים לצבא, הם לא מוותרים על כלום למען המטרה? הורים שמעודדים את הילד ללכת לקרבי?
את הויתור על זכויות נשים לטובת "המאבק" לא המציאו שלום-עכשיוניקים למיניהם. היו אמירות דומות מאוד (מפורשות) גם בציונות, הקומוניזם, וכלמיני משני עולם אחרים. נהרוג את הבעיה הגדולה האחת הזו, ואיכשהו כל השאר ילכו יחד איתה.
אבל תפיסת עולם רדיקלית (וכאן השוני מ"קיצוניות" או "הכל כלול"), למרות שהיא רואה את הקשר בין מאבקים שונים, בד"כ לא תולה אחד בשני. כלומר - הכיבוש לא אחראי לכל מקרה אונס, הפמיניזם לא יפסיק את כל המלחמות, וטבעונות לא תעצור ניצול ילדים בסווטשופס בסין.
עכשיו, זה נכון שגם בתחום שעליו אני מדברת יש חריגים (השיח של "אנרכיסטים נגד גדרות", למשל, הוא די מיליטנטי ולא פמיניסטי), אבל הם החריגים - "קואליציית נשים לשלום" מתייחסת גם לאלימות כלפי נשים, סלון מזל, הדילה ז"ל, מכתבי השמיניסטים השונים, ובאופן כללי כל מי שאפשר להגדיר כ"בלוק שחור ורוד וחבר מרעיו" כולל שיח שמאוד מודע למגדר וליחסי כוח בין גברים לנשים. (אני נתפסת כאן דווקא לפמיניזם, אבל אלו אותם אנשים שישתפו פעולה עם הפנתרים השחורים, או כפר שלם - מאוד מאוד שונה מהשמאל הישראלי הלבן והמתון יותר, שהדגל העיקרי שלו הוא באמת הכיבוש.)
ולמה מכאן הקפיצה לכך שרדיקליות לא באמת מבלבלת על אנשים את דעתם? כי אם המפתח הוא לא "כיבוש זה רע", אלא תפיסה הומנית יותר ששוללת פגיעה באחרים, ניצול שלהם ושלילת האנושיות שלהם, כיבוש הוא רק סימפטום. ואז אי אפשר להצדיק הקרבה של פיונים למען המטרה הגדולה.
אגב, היה, לפני משהו כמו שש שנים, דיון ב[איך קראו למגזין של אינדימדיה? כאן?], על התנגשויות בין מאבק בכיבוש ובהטרדות או אלימות מינית (למשל - איך ראוי להגיב להטרדות מיניות בהפגנות בפלסטין, או לדרישה שנשים יגיעו במכנסיים ארוכים וכד').
Reply
(The comment has been removed)
הנחות:
טענה שאליה התייחסתי נגעה לאנשים שמוכנים להקריב את זכויות הפרט (של אחרים, מן הסתם) למען המטרה הגדולה.
הטענה הנ"ל קישרה בניסוח די ברור את הנכונות הזו לרדיקליות המבלבלת על אנשים את דעתם.
מאחר שהשימוש של המחברת במילה "רדיקליות" בבירור שונה משלי, מאחר שלמיטב ידיעתי השימוש שלי במילה רדיקליות אינו שגוי, ומאחר שפנאטיות נראתה במקרה הזה כמו חלופה הולמת שלא תתבלבל עם המקומות בהם אני מזכירה "רדיקליות", השתמשתי בה.
טענות:
אם אתה לא רואה את הנכונות של הקונצנזוס להפר זכויות אדם של אחרים (גם אלו הנתפסות בעיניו כזכויות), בשם המטרה הנעלה שלו, ייתכן שאתה ואני לא רואים אותו קונצנזוס.
אנסה למצוא כמה נקודות בכל זאת -
* לאן היית משייך טיוח של הטרדות מיניות בצבא? ובמקומות עבודה?
* טוקבקים (ונהגי מוניות, ואנשים שיושבים לידי באוטובוס, ו"אם תרצו", וחברי כנסת), שכנראה מייצגים את המיינסטרים טוב יותר מהקומוניזם, וכוללים תיוג כל מי שמשמיע ביקורת כאויב העם, מזדיינת עם ערבים, בוגדים ונועצי סכינים בגב - לא מונעים בדיוק מהרעיון שאסור להעביר ביקורת על הצד שלנו בזמן שמישהו מקשיב?
* דברים שיגרמו לי להגיב באופן שכולל את השם "מילגרם". זה - http://en.wikipedia.org/wiki/Strip_search_prank_call_scam , נניח.
* עבדות. זנות. פורנוגרפיה. הקישור שלי בויכוח על אליס מילר. התנאים בסווטשופס. ההצעות לשטח את עזה אם לא משחררים את גלעד שליט. וזה בלי לחרוג מהמסגרת החלה על בני אדם בלבד.
Reply
(The comment has been removed)
ו, אה, ה50% האלו מהחברה הישראלית שמתגייסים לצבא, הם לא מוותרים על כלום למען המטרה? הורים שמעודדים את הילד ללכת לקרבי?
Reply
Leave a comment