פילוסופיה בגרוש*
דיסקליימר - כשאני מתוסכל יש לי נטיה לחזור על עצמי, כפי שאפשר להווכח מהכתוב מטה. השילוב של השעה והנושא הטעון (בשבילי) לא אפשר לי לזקק את המסר למשהו ברור קצת יותר. עם הקוראים הסליחה.
בעולם של היום, שחלקים טוענים כי הוא פוסט מודרניסטי, וחלקים טוענים שהוא פוסט פוסט-מודרניסטי (ונא סלחו לי על השימוש במילת ה-פ') האם זו נחשבת יוהרה שאין עליה כפרה לחשוב שאתה צודק?
כן, כן, לכל אדם ראייה משלו, וכל אדם חווה את המציאות בעיניו שלו ומפרש אותם לפי מערכת הערכים שלו, ואני לא שואל האם יש אדם אובייקטיבי שראייתו היא האמת המוחלטת היחידה. אני שואל האם זוהי יוהרה, האם זוהי עזות מצח או היבריס להסתכל על העולם מנקודת מבטך ולהגיד לעצמך ולאחרים "אני [חושב ש]אני צודק ואם אינך מסכים איתי, הרי שבהגדרה אני [חושב ש]אתה טועה"?
אני לא מבטל את הרעיון שאנשים שונים מבינים דברים שונים מאותם המצבים, ואני לא מבטל את הרעיון שלכמה אנשים יכולים להיות כמה רעיונות איך להגיע ממקום א' למקום ב', אבל אם אני חושב שדרך א' היא הדרך הטובה (לי) יותר והמתאימה (לי) יותר, איך זה לא נכון? מה לעזאזל לא בסדר עם זה?
אין אמת אחת גדולה להכל, ואין ספר או ערך בוויקיפדיה שמפרט את המציאות האובייקטיבית. אנשים מגבשים את הדעה שלהם מהניסיון שהם צברו, מהאינטואיציה שלהם, משיחות עם אנשים שהם מעריכים וכד'. לנו, כאנשים בעלי דעות, נותר לנסות לשכנע אחרים או להשתכנע בעצמנו (או להמשיך להסתובב במעגל מצומצם שלא יקרא תגר על דבר על אמונה כלשהי). הפידבקים שאני מקבל מאנשים מסביבי, קצת יותר בזמן האחרון אבל לא רק, היא שזה לא בסדר להתייחס לאנשים בעלי דעה שונה משלך כ"טועים" או לפחות "לא צודקים". הם לא הבינו, כנראה, כי אני לא ביטלתי את זכותם לחשוב דבר זה או אחר, או לעשות משהו בצורה זו או אחרת, אני רק חושב שבגלל המחשבה שלהם או הדרך שלהם היא לא אותה אחת שאני הייתי בוחר, בהגדרה הבחירה הזאת בעיני היא פחות טובה. עכשיו - שמישהו בבקשה יסביר לי מה כל כך רע בגישה הזו?
-----
* לא, אני מצטער, אין עודף או החזרים כספיים.