פורום איורשת
שחר עזב אותי לאנחות, ומשחק בניילון מפות בצה"ל. לא סוג דמות משהו, אבל כנראה כשמגיעים מאוחר, לוקחים מה שנשאר...
בינתיים, האיורשת ההומוריסטי PVP הולך ומתדרדר בהתמדה. סקוט קורץ, יוצר האיורשת הזה, הוא חביבם של הקפיטליסטים ברשת, הסמל המובהק שאפשר להצליח ברשת כל עוד מספקים תוכן איכותי לאוהדים שלך, לפחות זו הטענה. קורץ הוא סוג של אושיית רשת, חברם הטוב של גייב וטיכו, אויב מושבע של סקוט מק'קלאוד ושיטת המיני-תשלומים שלו, והוא טוען תדיר שהסיבה שיוצרים אחרים לא מצליחים באינטרנט היא בגלל שהם גרועים בעבודה שלהם.
ובכן, קשה מאוד לטעון שההצלחה שלו בימים אלו נובעת מאיכות הכתיבה: קו העלילה המרתק האחרון התרכז סביב ניסיונותיו של ברנט, ההיפסטר הסנוב שאוהב מחשבי מאק, להיפטר מריח הפלוץ של סקאל הטרול. זה מתחיל כאן, ממשיך כאן, ומסתיים בהצתת הפלוץ כדי להיפטר ממנו, כאן. קו העלילה שלפני כן עסק במסעם בזמן של החברים לעבר רחוק ופנטסטי, שם פגשו את סקאל והשאירו את האייפוד שלהם, ועכשיו עוסק בחלופי גופים בין סקאל לברנט. נראה שקורץ לוקח את ההשראה שלו מ"בית החיות" ו-"יום שישי המטורף". ועדיין הוא נשאר אחד הכותבים הפופולריים ברשת. כנראה שזה אכן פשוט עניין של עדכון רציף ובזמן, אחרת קשה לי מאוד להסביר את זה.
כדי לשמור על בסיס האוהדים שלו, קורץ חייב לעדכן כל הזמן. אבל מה אם אין לו רעיונות? הוא חייב לכפות איכשהו - לקחת דברים לקיצוניות, להמציא עלילות מופרכות, או פשוט למתוח בדיחה גרועה אחת (הטרול מפליץ לי במכונית וזה נורא מסריח) לאורך ארבעה-חמישה סטריפים. האם עדיף לקחת לו"ז עדכונים איטי יותר, פעמיים או שלוש בשבוע, וכך לשמור על רעננות? או שצריך לדחוף את עצמך, לעדכן פעם ביום, ולבנות על זה שמדי פעם תצא לך איזו פנינה?
באמריקה, אם אתה מצליח סימן שאתה חכם; קורץ נחשב סמכות עליונה בתחום האיורשת; הבעיה היא כמובן שאנשים יעתיקו ממנו את הסגנון הזה, השמרנות, החנפנות לטעם הנמוך של הרוב הדומם וקונה המוצרים. כך קורץ לא רק מבאס לי את היום עם הבדיחות העבשות שלו, אלא גם פוגם באיכות הכללית של התחום. כך אנחנו מגיעים לאחת הבעיות הגדולות: איך מפסיקים כשאתה כבר לא מצחיק? אף אחד לא יכול "לבטל" את קורץ. הוא הולך להישאר כאן עשרות שנים, כמו גרפילד, וכמו גרפילד, למחזר את אותם הקטעים שוב ושוב ושוב. רק שבניגוד לגרפילד, אף אחד לא רוצה לקנות מתנה בובה של טרול מסריח.