כחול-עיניים
Предлагаю вашему вниманию рассказ, написанный в начале октября этого 2018 г. 16-летней и-мской барышней.
כחול-עיניים
.הטלפון צלצל
.הוא אף פעם לא צלצל, עד אתמול
.עניתי והבחור אמר לי שם של מקום
.אני אבוא" אמרתי וניתקתי"
.הלכתי למראה סידרתי את שיערי השחור והסתכלתי בעיניי החומות "אני יכול לעשות את זה" אמרתי לעצמי שמאחורי המראה
.יצאתי מחדר האמבטיה וירדתי לסלון, לקחתי את התיק שארזתי אתמול ופתחתי את הדלת
"?רוֹבין," אמא שלי עמדה מאחורי "לאן אתה הולך"
.להיפגש עם חבר." זה היה נכון, חלקית"
"?בסדר, אתה יודע מתי תחזור"
".לא. אני אהיה איתך בקשר"
".בסדר, תיהנו. אל תחזור מאוחר מדי"
.נופפתי לה ויצאתי מהבית. בחוץ כבר היה חשוך
.עליתי על אופניי ונסעתי במורד הרחוב
.הגעתי לתחילת היער והשארתי את אופניי שם
אני לא יודע בדיוק איפה המקום שהבחור בטלפון אמר לי, לכן עליי לחפש את המקום הזה בכוחות עצמי. היער היה חשוך ואור הירח כמעט לא חדר דרך .העצים, לכן הייתי צריך להדליק את הפנס שלקחתי איתי
.התקדמתי בזהירות כשלפתע ראיתי כלב גדול שחור
.בהתחלה הוא לא הבחין בי עד שדרכתי על קבוצת עלים שנמעכה תחת רגליי
.הכלב הסתכל עליי במבט רעב
.במבט לאחור אני חושב שאולי זה לא היה כלב, אולי זה היה זאב
מיד הבנתי שזה הזמן שלי לברוח. התחלתי לרוץ כשהכלב בעקבותיי. טיפסתי על העץ הקרוב אליי במיומנות. לא סתם התאמנתי על דברים כאלה, ידענו שאני
.עלול להיתקל בדברים מהסוג הזה
.אחרי כמה זמן הכלב השחור התייאש והלך ואני יכולתי לרדת מהעץ
.התקדמתי ונכנסתי עוד ועוד ליער עד שראיתי בקתת עץ וידעתי שהגעתי למקום
.הוצאתי את המשקפת שלי מהתיק והסתכלתי בחלון הבקתה
ראיתי את הבחור כחול- העיניים שסופר לי עליו אתמול. הוא ישב על כיסא, לידו עמד אדם בעל שיער חום קצוץ וזיפים, מזה
.הסקתי שהוא שומר עליו שלא יברח
.תכננתי לעצמי איך אני אכנס ואיך אשחרר את כחול-העיניים
.הבחור מהטלפון לא הציג לי אתמול את שמו של כחול-העיניים לכן אני קורא לו ככה
.הכנסתי את המשקפת חזרה לתיק והתקרבתי לדלת
.הקשבתי למה שקורה בבית, הכל היה שקט
.ניסיתי לפתוח את הדלת, אבל כמו שחשבתי, היא הייתה נעולה
.הייתי מוכן לזה. הוצאתי מהתיק סיכה ופתחתי את הדלת, גם על זה התאמנתי
.נכנסתי בשקט לבקתה וסגרתי בזהירות את הדלת
.התקרבתי בצעדים שקטים לכחול-העיניים
עכשיו כשראיתי אותו מקרוב, ראיתי את העיניים שלו, הן לא היו כחולות, צבען היה יותר נוטה לירוק. הוא היה ירוק עם נגיעות כחולות. שערו היה חום
.כהה
בחנתי גם את האדם לידו, הבנתי שלא אוכל להילחם בו בקרב של מכות, לכן הוצאתי את השוקר שלי וחשמלתי אותו. הוא נפל על רצפת הבקתה
.וכחול-העיניים הסתכל עליי
".רובין." אמרתי "אני כאן כדי להציל אותך"
.דילן" הציג את עצמו כחול-העיניים"
"?נעים מאוד" אמרתי. ראיתי שהוא לא כבול לכן שאלתי אותו "למה לא קשרו אותך"
".הוא חייך וראיתי שיש לו גומה אחת בלחי ימין "אני בעצמי לא הבנתי
.בסדר, בוא נצא מפה." אמרתי ושנינו יצאנו מהבקתה"
.יצאנו על פי הזיכרון שלי מהיער ואני עליתי על אופניי
.הוצאתי את הטלפון המיוחד שלי והתקשרתי לבוס שלי, אדם שאומר לי מתי צריך ללכת להציל מישהו. הוא ענה לי
.הי תומאס, תוכל בבקשה להקפיץ לי אופניים?" שאלתי"
"?כן. מצאת אותו במיקום שאמרתי לך"
".הנהנתי ונזכרתי שהוא לא יכול לראות אותי "כן. תודה" הוא ניתק ואמרתי לדילן "יביאו לך עכשיו אופניים ונוכל לנסוע מפה
.מעולה. תודה" הוא אמר"
.אחרי כרבע שעה מכונית התקרבה אלינו ואיש אחד יצא והביא לנו אופניים
.דילן עלה עליהם ונסענו משם חזרה. כל אחד לביתו
*****
מה שרובין לא ידע זה שבאותו הזמן, בבקתה, בקומה שמתחת לאדמה ישב בחור כחול-עיניים, וחיכה
.שמישהו יבוא להציל אותו, בזמן שזה שכלא אותו, היה למעלה
This entry was originally posted at https://giglo-fava.dreamwidth.org/726011.html. Please comment there using OpenID.
כחול-עיניים
.הטלפון צלצל
.הוא אף פעם לא צלצל, עד אתמול
.עניתי והבחור אמר לי שם של מקום
.אני אבוא" אמרתי וניתקתי"
.הלכתי למראה סידרתי את שיערי השחור והסתכלתי בעיניי החומות "אני יכול לעשות את זה" אמרתי לעצמי שמאחורי המראה
.יצאתי מחדר האמבטיה וירדתי לסלון, לקחתי את התיק שארזתי אתמול ופתחתי את הדלת
"?רוֹבין," אמא שלי עמדה מאחורי "לאן אתה הולך"
.להיפגש עם חבר." זה היה נכון, חלקית"
"?בסדר, אתה יודע מתי תחזור"
".לא. אני אהיה איתך בקשר"
".בסדר, תיהנו. אל תחזור מאוחר מדי"
.נופפתי לה ויצאתי מהבית. בחוץ כבר היה חשוך
.עליתי על אופניי ונסעתי במורד הרחוב
.הגעתי לתחילת היער והשארתי את אופניי שם
אני לא יודע בדיוק איפה המקום שהבחור בטלפון אמר לי, לכן עליי לחפש את המקום הזה בכוחות עצמי. היער היה חשוך ואור הירח כמעט לא חדר דרך .העצים, לכן הייתי צריך להדליק את הפנס שלקחתי איתי
.התקדמתי בזהירות כשלפתע ראיתי כלב גדול שחור
.בהתחלה הוא לא הבחין בי עד שדרכתי על קבוצת עלים שנמעכה תחת רגליי
.הכלב הסתכל עליי במבט רעב
.במבט לאחור אני חושב שאולי זה לא היה כלב, אולי זה היה זאב
מיד הבנתי שזה הזמן שלי לברוח. התחלתי לרוץ כשהכלב בעקבותיי. טיפסתי על העץ הקרוב אליי במיומנות. לא סתם התאמנתי על דברים כאלה, ידענו שאני
.עלול להיתקל בדברים מהסוג הזה
.אחרי כמה זמן הכלב השחור התייאש והלך ואני יכולתי לרדת מהעץ
.התקדמתי ונכנסתי עוד ועוד ליער עד שראיתי בקתת עץ וידעתי שהגעתי למקום
.הוצאתי את המשקפת שלי מהתיק והסתכלתי בחלון הבקתה
ראיתי את הבחור כחול- העיניים שסופר לי עליו אתמול. הוא ישב על כיסא, לידו עמד אדם בעל שיער חום קצוץ וזיפים, מזה
.הסקתי שהוא שומר עליו שלא יברח
.תכננתי לעצמי איך אני אכנס ואיך אשחרר את כחול-העיניים
.הבחור מהטלפון לא הציג לי אתמול את שמו של כחול-העיניים לכן אני קורא לו ככה
.הכנסתי את המשקפת חזרה לתיק והתקרבתי לדלת
.הקשבתי למה שקורה בבית, הכל היה שקט
.ניסיתי לפתוח את הדלת, אבל כמו שחשבתי, היא הייתה נעולה
.הייתי מוכן לזה. הוצאתי מהתיק סיכה ופתחתי את הדלת, גם על זה התאמנתי
.נכנסתי בשקט לבקתה וסגרתי בזהירות את הדלת
.התקרבתי בצעדים שקטים לכחול-העיניים
עכשיו כשראיתי אותו מקרוב, ראיתי את העיניים שלו, הן לא היו כחולות, צבען היה יותר נוטה לירוק. הוא היה ירוק עם נגיעות כחולות. שערו היה חום
.כהה
בחנתי גם את האדם לידו, הבנתי שלא אוכל להילחם בו בקרב של מכות, לכן הוצאתי את השוקר שלי וחשמלתי אותו. הוא נפל על רצפת הבקתה
.וכחול-העיניים הסתכל עליי
".רובין." אמרתי "אני כאן כדי להציל אותך"
.דילן" הציג את עצמו כחול-העיניים"
"?נעים מאוד" אמרתי. ראיתי שהוא לא כבול לכן שאלתי אותו "למה לא קשרו אותך"
".הוא חייך וראיתי שיש לו גומה אחת בלחי ימין "אני בעצמי לא הבנתי
.בסדר, בוא נצא מפה." אמרתי ושנינו יצאנו מהבקתה"
.יצאנו על פי הזיכרון שלי מהיער ואני עליתי על אופניי
.הוצאתי את הטלפון המיוחד שלי והתקשרתי לבוס שלי, אדם שאומר לי מתי צריך ללכת להציל מישהו. הוא ענה לי
.הי תומאס, תוכל בבקשה להקפיץ לי אופניים?" שאלתי"
"?כן. מצאת אותו במיקום שאמרתי לך"
".הנהנתי ונזכרתי שהוא לא יכול לראות אותי "כן. תודה" הוא ניתק ואמרתי לדילן "יביאו לך עכשיו אופניים ונוכל לנסוע מפה
.מעולה. תודה" הוא אמר"
.אחרי כרבע שעה מכונית התקרבה אלינו ואיש אחד יצא והביא לנו אופניים
.דילן עלה עליהם ונסענו משם חזרה. כל אחד לביתו
*****
מה שרובין לא ידע זה שבאותו הזמן, בבקתה, בקומה שמתחת לאדמה ישב בחור כחול-עיניים, וחיכה
.שמישהו יבוא להציל אותו, בזמן שזה שכלא אותו, היה למעלה
This entry was originally posted at https://giglo-fava.dreamwidth.org/726011.html. Please comment there using OpenID.