שגרה, סוף סוף
לא משנה כמה אתם מוכנים עם הילדים לטיסה, זה לא עוזר. היו לנו טאבלט וסלולר עם משחקים, מחשב עם סרטים, חוברות עבודה עם צבעים, חטיפים ואוכל ואפילו ביקור של חצי שעה בתא הטייס. ועדיין זו היתה הטיסה הארוכה ביותר אי פעם. הזמן נדמה כלא זז, לעומת הילדים שלא הפסיקו לזוז, עד חצי שעה לפני הנחיתה שאז הם נרדמו. ואז היה צריך להעיר אותם. ילדים שמעירים אותם משינה הם לא ילדים נחמדים.
חלפנו במהירות על פני כל התחנות - הגירה, מזוודות - אבל חיכינו כמעט חצי שעה למונית גדולה מספיק בשביל כל המטען שלנו (יצא לנו 6 מזוודות גדולות, עוד שתיים קטנות, שלושה תיקי גב, תיק צד של מירי ועוד פוסטר מגולגל.)
ההתאקלמות עבור הילדים לא היתה קשה במיוחד. דווקא למירי זה הכי קשה. אנחנו בקשר קבוע בסקייפ עם כל המשפחה והחברים והחתול. אפשר לומר שמירי בסקייפ ממש מסביב לשעון. הוצאתי את הילדים קצת לפארק באזור, אבל היה להם קצת משעמם שם. מתקני השעשועים הם לילדים קטנים יותר ושיא הכיף היה לרדוף אחרי סנאים.
קניות זה לא עסק פשוט, בייחוד שאין לי רכב ואני צריך לסחוב הכל לבד. בינתיים, את רוב הקניות עשיתי במכולת השכונתית (יש שתיים כאלה למעשה) מעבר לכביש. היום ניסיתי קניה גדולה בחנות און-ליין שנקראת פרש דירקט. נראה איך זה יהיה.
אני חושב שכבר כתבתי כאן פעם אבל רוב המוצרים כאן לא הרבה יותר זולים מאשר בארץ.
לגבי מוצרים ישראליים - אז הלכתי פעם אחת למכולת של שושי ופעם אחרת לחנות "גלאט כושר" לא רחוק משם. מילקי עולה פי שלוש מאשר בארץ. אריזת 250 גרם גבינה לבנה של תנובה עולה כאן כמו אריזת 500גרם בארץ. בשר כשר הוא יותר יקר. כנ"ל מוצרים אחרים. כן, גם פסק זמן שדיברו עליו בזמנו. אז אולי זה בגלל שאלו סופרים קטנים ולא חנות כלבו ענקית אבל בחנויות הכלבו הענקיות לא מצאתי את המוצרים הללו. לפחות לא כאן באזור שלי. אז זה לא מנחם אותי.
מלבד קניות של אוכל וכדומה, הייתי צריך גם לקנות ציוד לבית הספר - מה שלא סחבנו מהארץ. גם כאן נאלצתי ללכת לשתי חנויות כדי לרכוש הכל. וזה לא היה זול במיוחד.
אתמול הילדים חזרו לבית הספר סוף סוף. היה לא קל להעסיק אותם בדירה הקטנה (אין להם אילו חדר משלהם - הם גרים בפינת הסלון).
את רוב הזמן הם העבירו בצפיה בטלוויזיה. ובטלוויזיה אני מתכוון בצפיה בלופים של הדיוידי של "ריו" ומלך האריות, בסרט של בוב ספוג ובכמה פרקים של בוב ספוג שמצאנו און ליין. היום הצלחנו לסדר צפיה ישירה בוואלה VOD באמצעות שרת פרוקסי. נראה אם זה יחזיק מעמד אבל לפחות הצלחנו להוריד אותם קצת מבוב ספוג (לטובת הפאאור ריינג'רס. איכס).
אגב טלוויזיה - הפרסומות כאן זה פשוט נוראי. בערך כל חמש דקות בממוצע יש שלוש דקות של פרסומות. אי אפשר אפילו בשידור חוזר של "חברים" בכיף. וזה ככה בכל הערוצים, לא רק שני ערוצים כמו בארץ. והמחיר של חבילת הערוצים הוא לא יותר זול מאשר בארץ. יש פשוט הרבה יותר ערוצים.
בין טלוויזיה לקניות וקצת טיולים, הילדים גם משחקים במשחקים שקניתי להם. המשחק המוצלח ביותר שקניתי להם הוא מיטת הקומותיים. הם ממש אוהבים את המיטה. לפעמים סוגרים מסביב עם שמיכות ומשחקים ב"אוהל" או סתם שוכבים שם.
הצלחנו גם להכיר כבר כמה וכמה ישראלים בבניין. לפלג כבר היה מפגש עם חבר שהוא מאוד נהנה בו. לקשת הבאנו חברה (שמבינה אבל לא מדברת עברית) ולא היה קליק. לעומת זאת, היא כן המליחה להתחבר לילד ישראלי מהגן שלה (הוא כן דובר עברית. למעשה, שישתוק קצת!). הוא חוגג יומולדת ביום ראשון וכבר הוזמנו למסיבה.
בית הספר הוא לא בדיוק מה שחשבתי. כלומר, לומדים עברית ואנגלית, אבל בנפרד - חצי יום עברית (וכמו שזה נראה, הרמה של כיתה ב' כאן היא נמוכה מהרמה של כיתה א' בארץ. לפחות לפי איך שהם מתחילים). מלבד לימוד עברית הם גם לומדים יהדות, קוראים בסידור ובתורה, לומדים על מצוות וחגים וכדומה. פלג, אגב, צריך לכת עם כיפה לבית הספר.
החצי השני של היום מוקדש ללימוד אנגלית וכל השאר: כלומר חשבון, מדע ומדעי החברה, אמנות וספורט לומדים באנגלית. פלג לא יודע מילה באנגלית. הוא היחיד בכיתה שלו שלא דובר אנגלית. אז יש מורה עוזרת שאמורה לתמוך בו וללמד אותו עד שהוא יכנס לתלם. המנהל דיבר על תקופה של כמה חודשים. אנשים אחרים אמרו לי שהילדים מדברים כבר אנגלית "שוטפת" תוך חודש. נראה. זה מטריד לחשוב שהוא יושב בכיתה ולא מבין מה אומרים. מצד שני, הוא לא ממש מתלונן על זה ונראה שהוא בגישה חיובית. עברו יומיים. נחכה ונראה איך יעבור השבוע הראשון.
אצל קשת זו פחות בעיה. יש שלוש גננות על כיתה של 21 ילדים, אחת מהן דוברת עברית שוטפת והאחרות יודעות מספיק עברית כדי לתקשר ברמה בסיסית. כאמור יש לה כבר חבר ישראלי בגן. אני חושב שיש עוד ילדים דוברי עברית, אבל לא מהבניין שלנו. זה משהו שעוד צריך לברר.
היום סוף סוף חזרתי לעבודה, אחרי 3 שבועות שאפילו לא חשבתי על מדע. אני צריך לאמן את המוח מחדש, לשחזר איזה ניסויים אני צריך לעשות ולהתקדם כמה שיותר מהר במחקר.