כמה דברים מגניבים בסוף השבוע.
פנו אלי במייל מסוכנות כ"א שמחפשת עורך-תוכן עבור אתר אינטרנט של מלכ"ר בשם "מתמטיקה ומדע" בניו יורק והציעו לי להגיש מועמדות למשרה. אני חושב שהגיעו אלי דרך Linkdin. זה ממש נחמד. כמובן אני לא יכול לעבוד בזה. גם כי אני עסוק, גם כי בטח זה נוגד את תנאי הויזה וגם כי זה לא בדיוק כוס התה שלי (אין לי נסיון וידע, וזה גם לא מאוד מעניין אותי להיות עורך). אבל זה ממש מחמיא.
צפיתי אתמול בסרט "טד" בקולנוע. הסרט, מהיוצר של "איש משפחה", מתחיל כסיפור אגדה על ילד שמבקש משאלה שהדובי שלו יתעורר לחיים. המשאלה מתגשמת ומאז הם חברים טובים. עדיין, בגיל 35. זו קומדיה גסה, אבל גסה בסגנון איש משפחה, לא בסגנון "מת לצחוק" המטומטם. העלילה די הגיונית (עד כמה שאפשר עם דובי חי כדמות ראשית). אני נהניתי.
היה משעשע מאוד לשמוע את התגובות של הקהל האמריקאי. הצחוקים דווקא מהבדיחות היותר צפויות, או תגובות החרדה בקטעים המותחים. היי - זה דובי מונפש!
ועכשיו לדובדבן שבקצפת:
במסגרת חיפושי אחר קטעי מוזיקה ואחרים ביוטיוב, שאני שולח למירי כדי לעודד אותה או לשעשע אותה, חיפשתי קטעים מעניינים מתוך ארבע העונות של ויואלדי (אחת היצירות הקלאסיות שמירי אוהבת).
ואז מצאתי את
דייוויד גארט (Garrett), כנר יוצא מן הכלל, רק בן 30 ועם קריירה מרשימה ביותר. העיבודים שלו הם פשוט מדהימים! הנה קטעים מתוך "
קיץ".
החמישית של בטהובן.
טוקטה של באך. כמו כן, הוא מנגנן גם יצירות עכשיוויות כמו קטע מ"
שודדי הקריביים".
משימה בלתי אפשרית.
נירוונה ומייקל ג'קסון ועוד.
ואז אמרתי לעצמי, טוב הוא כנר מגניב ביותר. מעניין אם יש עוד כאלה.
אז למשל מצאתי את ונסה מיי, מבצעת את אותה
סערת קיץ בגרסת טכנו.
ריקוד החרבות בגרסה מזרחית. או הקליפ
הזה בגרסת הג'יי-לו למיניהן. זה כבר היה לי יותר מדי. אז חזרתי למשהו יותר קלאסי.
ומצאתי
שלישיית צ'לנים לטביים מגניבים:
משימה בלתי אפשרית,
מכסחי השדים,
final countdown,
שעונים של קולדפליי או
קטע מתוך כרמן, בנגינה עם כוסות יין, במקום קשת!
ולבסוף, זוג
צ'לן/פסנתרן בקטע הכי הזוי (וגיקי):
מלחמת הצ'לנים (עם דארת' ויידר בתפקיד אורח על אקורדיון!) (יש להם עוד קטעים מגניבים.)
בקיצור, אם אהבתם, חפשו את החברה האלה ביוטיוב. יש להם עוד הרבה דברים מדליקים שם.