זנב היונה
זה עתה חזרתי ממסעדת Dovetail.
המנחה שלי לשעבר (מוטי) בא לביקור אצל המנחה הנוכחי שלי (רוב), אז הוזמנתי להצטרף לארוחת הערב.
זנב היונה זו מסעדת גורמה. הייתי בטוח, עם הבעייתיות שלי באוכל שאני לא מכיר, שאני לא אמצא מה לאכול או שסתם יהיה לא טעים. טעיתי. היה ממש ממש טעים.
התחלנו עם מין לחם מתוק טעים, יחד עם כדור גבינה(?) מטוגן וסורבה אשכוליות עם ג'לי שמפניה וקצת קוויאר.
בתור מתאבן, הזמנתי לשון עגל עם חלמון ביצת מעושן וקצת ירק. היה ממש ממש רך וממש טעים.
למנת ביניים הזמינו לכל השולחן כרובית אפויה (סתמי למדי) ואספרגוס (בלעעע).
למנה עיקרית הזמנתי אומצת בשר מתניים sirloin, עם לזניית בקר ופטרייה (אחת). היה מעולה!
לקינוח, הזמנתי פאי לימון עם מרנג בזיליקום, שוקולד לבן מקורמל וסירופ קסיס, וכף גלידת סורבה לא מזוהה. זה גם נראה יפה וגם היה טעים (חבל שנגמרה לי הסוללה בטלפון ולא יכולתי לצלם).
הבעיה היחידה שלי היתה המנות הקטנות. כלומר, הסטייק היה בקושי 100 גר' וה"פאי לימון" היו שלושה ריבועים של ס"מ מרובע. ובכל זאת, יצאתי שבע.
חוץ מזה - חברה טובה. חוץ ממוטי ורוב ובנות זוגם, היו עוד שני חוקרים מהפקולטה- טום מאייר (ממעבדה שכנה) וג'ונתן וורנר. בנוסף, רוב הזמין גם סטודנטית שלו לשעבר, טטיאנה, שהתחילה לא מזמן פוסט במקום אחר וזכתה עכשיו במלגה יוקרתית. המחקר שלה, גם אצל רוב וגם במעבדה החדשה שלה, ממש משתלב עם המחקר שלי. אז היו שיחות מעניינות, על המחקר שלנו, על קריירות במדע, דיברנו על משפחה ואפילו על פוליטיקה ישראלית.
לא ציפיתי לזה, אבל נהניתי.