קשת של רופאים
במשך תקופה ארוכה (חודשיים ויותר) שקשת צוברת "מחלות". זה התחיל עם תלונות על כאבי רגליים, בעיקר כשהיא עייפה. המשיך עם תלונות בלתי פוסקות ששורף לה "שם למטה" (מגובה באודם ולעיתים הפרשות), ומחלת חום כמעט פעם בשבוע, וברוב המקרים, ללא שום סימפטומים למעט עליית החום.
לאחר כמה נסיונות עם רופא הילדים הקבוע והרגוע שלנו, מירי החליטה להפעיל את התותחים הכבדים וללכת לרופאה אחרת, שקצת יותר לחוצה. זה קרה בשבוע שעבר, בעקבות עליית החום החדשה.
הרופאה שלחה את קשת לסדרה של בדיקות דם, כולל בדיקה גנטית למחלה הנקראת "קדחת ים תיכונית משפחתית"; תרבית שתן; רופאת נשים-ילדים (ילדות).
במסגרת בדיקות הדם נשלחו גם בדיקות לגילוי ANA, antinuclear antibodies, שהם מאפיינים של מחלות אוטואימוניות רבות כגון דלקת פרקים, זאבת, טרשת ולייפת.
אתם יכולים לנחש את הלחץ כשהתוצאה התגלתה כחיובית. במקרה כזה, ממשיכים בבדיקות לגילוי איזה נוגדן מרשימת הנוגדנים הוא זה שנתן את הקריאה, מה הריכוז שלו ומה מיקומו בתא.
סוג הנוגדן קשור קשר הדוק לסוג המחלה. למשל, אצל קשת התגלה נוגדן אנטי scl-70, ששכיח אצל חולי לייפת. מכיוון שהבדיקות לוקחות הרבה זמן, רק היום, כמעט שבועיים אחרי, קיבלנו את תוצאות המיקום והריכוז. שבועיים של מתח וחרדה ולחץ ומיילים הלוך ושוב עם רופא הילדים, ושיחה אונליין עם "מומחי שניידר" כמו שאומרים בפרסומת, וטלפונים לרופאה קופצנית במיוחד כדי ללמוד על המשמעויות. אכן, לייפת זו מחלה נדירה מאוד בילדים, ויש סמנים אחרים בדם של קשת שיצאו שליליים, אבל הגיון לחוד והורים לחוד. רק היום, כשהגיעו תוצאות המיקום והריכוז נרגעתי סופית. הריכוז הוא נמוך למדי, והמיקום אינו תואם למה שאמור להיות במקרה של מחלה.
במקביל, קשת גם הלכה לרופאת הנשים-ילדים שם קיבלנו הסבר מניח את הדעת לבעיה וטיפול מתאים. הצלחנו גם לקבוע תור מהיום להיום לאורטופד (אם כי זה הצריך נסיעה של שעה לכרמיאל) רק כדי שיגיד לנו שאלה כאבי גדילה. אבל לפחוות זה הרגיע אותנו שזה לא משהו אחר.
וקשת שלי ממש גיבורה. אמנם היא מאוד בכתה כשלקחו לה דם בפעם הראשונה, אבל באותו זמן היא גם קדחה מחום. למחרת בבדיקה הגנטית, כשלקחו לה דם היא הושיטה את היד ולא זזה ובכתה רק כמה שניות אחרי הדקירה וזהו. והיא מתנהגת ממש יפה אצל כל הרופאים ובכל הבדיקות ואני ממש גאה בה.