בית פתוח
בבי"ס של פלג נהוג לערוך מפגשים חברתיים של ילדי הכיתה, שנקראים "בית פתוח". בקצרה, אחד מילדי הכיתה מתנדב לארח בביתו קבוצה קטנה של כ-6 חברי כיתה (לפי בחירת המורה). במפגש, הילד אמור לספר על עצמו, מארגנים פעילות כלשהי לילדים, אוכל וחסל (סה"כ מדובר על כשעה וחצי).
אז התנדבנו, וערכנו בית פתוח ביום ראשון האחרון.
החלטנו, מכיוון שפלג אוהב מדע ואני מדען, לעשות לילדים פעילות מדעית.
אני חייב לציין כבר עכשיו שהיה מוצלח מאוד.
אז מה היה?
לפני שהילדים הגיעו הכנתי את שולחן המעבדה של הילדים: מול כל כסא היתה עמדה שכללה זוג כפפות ניטריל, צלחת חד-פעמית, כוסית טקילה חד פעמית, קיסם עץ, פיסת נייר לקמוס ומזרק של 20 מ"ל.
השולחן שלי הכיל את הנ"ל, ובנוסף משורה, סבון כלים, חומץ, אבקת סודה לשתיה. בנוסף, הכינותי מראש כמה קעריות עם חומץ, 14 "קעריות שקילה" (למעשה המכסים של אותן כוסות חד פעמיות) עם 4-5 גרם אבקת סודה לשתיה, 14 כוסות עם נוזלים שונים, קרח יבש שחיכה במקפיא, כמה בלוני הליום.
לאחר שהילדים הגיעו (מכיוון שהיו מעט משפחות מתנדבות, אנחנו "זכינו" לקבל שתי קובוצת של תלמידים - כלומר כ-14 ילדים) והתיישבו סביב שולחן "המעבדה" פלג התחיל את המפגש בכך שסיפר להם על כמה מהחפצים המדעיים שלו (שהוצגו לראווה על השולחן שלי): גולגולת של כלב (שאני ניקיתי כשהייתי בן כ-10-12), כוכב ים מיובש, קונכייה גדולה, בלוטים וכמה ספרי מדע על חלל ועל גוף האדם. לצורך האווירה, היה על השולחן גם מקרוסקופ של פלג, בצד היה הטלסקופ שלי, ואני הייתי לבוש בחלוק מעבדה. קשה לומר שהילדים היו מאוד קשובים, אבל הם התרשמו מאוד מהגולגולת, וחלקם לא האמינו שכוכב הים הוא אמיתי.
ואז הגיע שלב הניסויים:
התחלתי עם הקרח היבש שהוספתי למשורה עם מים צבועים ומעט סבון כלים. הילדים מאוד התלהבו וכולם באו לגעת ב"עשן" שבתוך הקצף. בשלב הזה הגיעה גם המורה שלהם והילדים היו יותר ממשמעים וקשובים.
לאחר שהם נרגעו, חילקנו לכל ילד כוס וכל ילד בדק את רמת החומציות של הנוזל בכוס שלו עם נייר הלקמוס. נשמע קצת משעמם אבל הילדים שיתפו פעולה ממש יפה, ואני מקווה שלמדו דבר או שניים על חומצות ובסיסים.
האירוע המרכזי היה לערוך עם הילדים ניסוי חומץ ואבקת סודה, שלב אחר שלב. בתחילה, הילדים היו צריכים להעביר, בעזרת המזרק, 30 מ"ל של חומץ לכוסות שלהם. לאחר מכן הוספתי לכל אחד מעט סבון כלים, וכל ילד היה צריך לערבב את התמיסה בעזרת הקיסם. אז, הסברתי לילדים על חשיבות הדיוק בניסוי מדעי - הראיתי להם איך אני שוקל במדוייק את אבקת הסודה, ואז חילקתי קערית שקילה עם הסודה לכל ילד ו.. 1, 2 ,3 ו שפכנו את האבקה לתוך החומץ - ומתוך הכוסות התפרץ הר-געש.
הילדים מאוד התרשמו והתלהבו.
אחרי שכולם נרגעו וניקינו קצת, ניסתי לעשות ניסוי עם ההליום - כלומר לתת להם לשאוף הליום ולנסות לדבר. בהדגמה שלי חיסלנו את הבלון הראשון ונותרו עוד שלושה. פלג הצליח בנסיון הראשון ובשניים וחצי הבלונים האחרים ניסינו עם עוד כמה ילדים, בהצלחה חלקית. גם המורה ניסתה והצליחה לאחר שני נסיונות, להנאת הילדים.
לסיום הילדים נהנו מפיצה וכדורי אוריאו מצופים שוקולד לבן על מקל שמירי הכינה.
בזמן שחיכינו שההורים יבואו לקחת את הילדים, עשינו טעות ונתנו לילדים לצאת לחצר. תוך חמש דקות כל הבית היה מלא בוץ.
זה היה מעייף, אבל שווה, כדי לראות את האושר והגאווה של פלג.
תמונות - כאן.