תקופה עמוסה
אוף, הרבה קרה לאחרונה ולא היה לי זמן או כוח לכתוב.
תסכול מזה שהמאמר עוד לא נשלח. אני עדיין מחכה לתגובה של כמה אנשים, ולכמה זני שמרים שאני רוצה לעוד ניסוי אחד אחרון למאמר. העבודה על המאמר השני לא מתקדמת מספיק מהר.
בינתיים נשלח מאמר אחר של המעבדה (אני כותב שלישי או רביעי, לא זוכר). נשלח ל-CELL. מקווים לטוב.
המלגה מסתיימת בסוף החודש ועוד לא דיברתי עם המנחה שלי על השכר שלי החל מחודש הבא. קצת מלחיץ.
כנס מאורות - תזכירו לי פעם הבאה לא להתנדב לשלושה תפקידים שונים באותו הכנס, טוב?
הייתי אחראי דוכן אגודה, אחראי פרסום בפורומים ומרצה (אבל קיבלתי רק שני תגים!).
לא שיערתי שפרסום בפורומים לוקח כל כך הרבה זמן. המון זמן.
בשל קוצר זמן (עוד בהמשך) את ההרצאה הצלחתי לסיים רק באחת בלילה שלפני הכנס. בגלל זה הייתי קצת עייף ולא מרוכז. נו, בכל זאת הזמינו את ההרצאה גם לתא הטכניוני כבר אז יש הזדמנות לשפר.
מאורות היה כיף כיף כיף. ההתלבטות בין ההרצאות השונות היתה אדירה.
הייתי במפגש הפעילים. טעות חמורה. מצאתי עצמי מתנדב לעוד דברים.
עוד על מאורות אולי בפעם אחרת.
התרגול של הרפואנים במעבדת מיקרו גובה השנה יותר זמן משנה שעברה. אולי כי השנה אני מתרגל אחראי על האמריקאים, בנוסף לתרגול של הישראלים. אני עכשיו מנסה לסיים בדיקת 60 דוחות מעבדה של הישראלים עד יום שני. כנראה שלא אצליח כי -
תרגומים - בבת אחת נפלו עלי פתאום בשבועיים האחרונים 4-5 עבודות תרגום. עד שאני מגיע לשבת לתרגם זה כבר יוצא בשעות שאני עייף יותר מדי ואז לוקח לי פי 2-3 יותר זמן לתרגם כי אני לא מרוכז. מירי חושבת שהכסף לא שווה את זה. אני חושב שכן אחרת לא הייתי עושה את זה. אני שונא את זה.
בנוסף, התנדבתי לעזור למנחה שלי לכתוב בקשה למענק מחקר. הדד ליין היה יומיים לפני מאורות אז הייתי עסוק בעיקר בזה (ובתרגומים) בשבוע שלפני. ומזתבר שזה רק השלב הראשון. אחר צריך לכתוב משהו יותר ארוך.
עולמות - אני אחראי תקציב וכספים. כמות המיילים די גדולה וגם זה גוזל זמן. אבל כיף. נראה שאני משלים השנה התנדבויות על חסר של 3-4 שנים.
הילדים - קשת לא הולכת ונהיית קלה יותר. היא הולכת ונעשית שובבה יותר. בייחוד עכשיו שהיא למדה לטפס - על כסאות, שולחנות והעצבים. היא כבר יודעת לדבר לא מעט מילים ומבינה המון וקולטת המון. היא לומדת המון מפלג.
פלג היה בחופש חנוכה. הילד קצת התחרפן בבית. זה לא ממש הקל על מירי שגם ככה מגיעה לסוף היום עם הלשון בחוץ אחרי שהיא עם קשת מהבוקר ופלג מהצהריים. הילדים האלה מוצצים כל טיפת אנרגיה שיש לנו. בחיי!
אחותי ילדה בן (בקיסרי), באמצע מאורות. אתמול היתה הברית, בבית הכנסת במושב. השתדלנו שלא לתת לפלג להבין מה קורה שם. הוא לא צריך את הטראומה הזו עכשיו. בינתיים, פלג משחק ברופא וחולה עם אדווה - בת דודה שלו.
שבוע אחרי הניתוח, ואחותי כאילו כלום. היא באה היום ברגל מהבית שלה להורים שלי, עם שלושת הילדים.
אין עליה.
אין על הספגטי ומיטבולז שמירי מכינה. ולחוח שהיא מכינה. טרפתי איזה 5 מיטבולז ו-3 לחוח בארוחת ערב. טעים כל כך. לקינוח היה מוס שוקולד בשלושה טעמים שהכינה. אני מפוצץ.
המלצה: "תרזה" מסעדה בפארק המדע ברחובות. מאוד טעים, מאוד זול. באמת זול. מנות פתיחה בין 10-20 ומנה עיקרית בין 30-55. כבר אמרתי טעים. יצאנו אתמול בערב עם אחותי הקטנה כדי לחגוג את העובדה שיש לנו בייביסיטר לילדים בערב. אכלנו שלושתינו פסטה, כל אחד פסטה אחרת. אחותי משהו ברוטב סויה, אני עם נתחי עוף ומירי עם חצילים. יש להם שם איזה 10 סוגי פסטות, לפחות. למנת פתחיה מירי לקחה פטה כבד, ממש מוצלח ואני שיפודי פרגית בטריאקי על מצע פירה - גם ממש נחמד. היה שווה.
ראינו עכשיו ברצף בVOD את ארבעת הפרקים הראשונים של "עונת החתונות" עם דנה מודן ורועי לוי. אוי אלוהים כמה מצחיק!
איזו עייפות.
וסקר קצר: איזה ספר מד"ב *לא* היה צריך להפוך לסדרת טלוויזיה בערוץ 2?
1. 1984.