בטרם הפסח
את סדר הפסח נחגוג אצלנו בבית, רק עם ההורים, אחים של מירי ואחותי הקטנה. סדר צנוע יחיסת לסדר הרגיל אצל ההורים שלי.
כל הנקיונות הייעודיים לפסח, אשר השתרעו על פני השבועיים האחרונים, הסתיימו אתמול. אלו כללו נקיון יסודי של ארונות בגדים וארונות מטבח, מקרר, וילונות, מנורות, מזגנים, ספרייה ונקיון יסודי של חדרי האמבטיה והשירותים. כעת נותר "רק" הנקיון הרגיל של הבית, שיהיה לקראת הפסח.
הילדים בחופשה. של מי היה הרעיון להוציא את הילדים לחופשת פסח ארוכה? הייתי רוצה לסגור אותו שבועיים עם כמה ילדים מוטרפי חופשה. עוד לא עבר שבוע של חופשה וכבר אנחנו חרדים לקראת מה שיהיה בחופש הגדול. מירי שומרת על פלג, אילאי וקשת. זה קשה, כי הגדולים כל הזמן רבים וקשת זקוקה לשקט כדי לאכול וכדי לישון כמו שצריך. וכולם זקוקים כמובן לתשומת לב, וקשת יותר מכולם, מאז שלמדה לטפס על כל מה שנקרה בדרכה, אבל עדיין בלי זהירות מספקת כדי לא ליפול על הפנים.
הילדים יצאו לחופשה ביום שלישי. באותו יום קשת חלתה עם חום. וביום רביעי מירי חלתה במשהו דמוי שפעת. ואני כבר כמה זמן עם קוצר נשימה, כנראה בגלל חילופי העונה, וזה החמיר מאוד אתמול בלילה - עד כדי כך שמירי רצתה לקחת אותי לבית חולים. בסוף הנשימה השתפרה אבל לא ישנו כמעט כל הלילה.
בין הילדים, למחלות, לנקיונות, בקושי יצא לי לעבוד השבוע. קיוויתי כבר לסיים עם המאמר הזה. אוף! יש לי להכין עוד שלוש תמונות, לא כולל חצי תמונה שחוקר מצרפת שאנחנו משתפים פעולה איתו אמור להכין. ויש עוד ניסוי ChIP שחזרנו עליו ודווקא עכשיו זה לא עבד שוב. מרגיז! כי השבוע יהיהשבוע קצר ואז חופשת פסח והכל יתעכב ואהיה מופתע אם המאמר ייצא לפני סוף החודש.
חוץ מזה שב-19 לחודש יש "יום מוסמכים" בפקולטה, שזה מעין כנס אקדמי של הסטודנטים לתארים מתקדמים בפקולטה - שמציגים את העבודה שלהם, ואני צריך להכין הרצאה שעוד לא התחלתי לעבוד עליה. נו, בשביל זה יש חופש פסח...
על כל זה, יש להוסיף גם שלושה אנשים מגעילים שהפריעו לי לשגרת החיים לאחרונה. האחד הוא איתי גרייף. מי שכח בפורום האגודה בשבועיים האחרונים לא זקוק להסבר.
מי שלא מכיר - נו, מספיק לציין שהחרא הקטן נהנה להשמיץ ולהכפיש אנשים באינטרנט והפעם הוא שם אותי למטרה.
השני הוא הקבלן של הבניין שלנו - לא חדש, כמובן. הפעם הקבלן עושה צרות לכל הדיירים בגלל בעיות איטום, והסירוב שלו לתקן או לשלם בגלל הפשלות שלו. וכמובן הסירוב המתמשך שלו לשלם מיסים ולכן אין עדיין לבניין טופס 50, הוא עדיין לא רשום כבית משותף ואני לא יכול למכור את הדירה בלי לשלם כמה עשרות אלפי שקלים מס שהקבלן לא שילם.
השלישי - אני לא יודע מי הוא, אלא שהוא ככל הנראה דייר בבניין שלי או בבניין סמוך. הוא כנראה התלונן לעירייה שהרכב שלי עומד יותר מדי זמן בחניה ברחוב ליד הבית (מאז נובמבר אין לי טסט וביטוח כי אין לי כסף לזה). אז קודם כנראה קראו למשטרה, ובדיוק מירי היתה שם אז היא אמרה לשוטר שזה הרכב שלי. ואז לפני שבוע שמו לי מדבקה על האוטו שעלי להזיז אותו או שהעיריה תפנה לי אותו. נאלצתי להעביר אותו בינתיים לחניה ליד ההורים של מירי.
מהצד החיובי, הכרכומים בגינה פורחים והדשא נראה ירוק מתמיד. קשת שיחקה היום על הדשא בפעם הראשונה. כלומר, כבר ניסיתי כמה פעמים לשים אותה על הדשא אבל זה לא מצא חן בעיניה. היום היא פתאום קלטה שדשא זה כיף! היא תלשה עלים וניסתה לדחוף לפה, זחלה לפה ולשם - לפי הצעצוע שפתאום קלטה, או סתם הסתכלה על פלג משחק בכדור או במשאית שלו.
נקווה שהשבוע הקרוב יהיה יותר טוב.