עוד יום וקצת ללידה
מחר בבוקר אנחנו נוסעים לרחובות לבדיקות שלפני הניתוח. בערב נחגוג יומולדת לאחותי הקטנה ויום נישואין להורים שלי.
ביום שלישי בבוקר - הניתוח הקיסרי ויש לנו ילדה חדשה.
אני אשאר עם מירי בבי"ח עד השחרור (חמישה ימים, כלומר עד יום ראשון). ולמרות שהיינו רוצים שפלג יהיה קרוב אלינו אצל ההורים שלי, אנחנו מעדיפים בשבילו שיהיה אצל אבי. הוא רגיל לישון אצלו לבד (הוא אף פעם לא ישן לבד אצל ההורים שלי), הוא מעדיף את אבי על פנינו כי אצל דוד אבי תמיד כיף, ויהיה לו גם את אילאי קרוב.
אחר כך אשאר בבית למשך עוד כשבוע לפחות עד שמירי תתאושש, ועד הראשון בספטמבר, כשפלג מתחיל גן חדש.
הייתם מצפים שהניתוח יעסיק את מירי כל הזמן. למרבה הצער, זה לא.
בני דודים שלה, שחיים בצ'ילה כבר כמה שנים, עברו תאונת דרכים קשה. אחד מהם יצא רק עם שברים וחבלות, אבל השני, בחור צעיר ומקסים, נפצע קשה, יש לו מים בראות והוא מורדם ומונשם, והוא נפגע בעמוד השדרה ויש סיכוי שיישאר נכה.
ואם זה לא מספיק אז אחותו, בת דודה של מירי שהכי קרובה אליה, גם היא בהריון בחודש תשיעי, והיום בבדיקה היא גילתה שהעובר לא התהפך והיא גם תצטרך קיסרי. ואין לה מי שיהיה איתה - אמא שלה נסעה לצ'ילה, בעלה לא יכול לצאת לחופש מהעבודה, וחמותה צריכה להשגיח על הילד. מירי ואמא שלה היו בשמחה נשארות איתה, אלמלא מירי גם עוברת הניתוח עוד יומיים.
אז מירי יותר מודאגת מבני הדודים שלה מאשר מה שהולכת לעבור בעצמה. והיא היתה מוותרת בשמחה על הסחת הדעת הזו.
כולנו מקווים שיהיה בסדר.