ראש השנה
ביום חמישי היינו בברית של הבן של אורלי - בת דודה של מירי.
היה בסדר כזה.
למחרת הלכתי לסידורים על פלג, בזמן שמירי אפתה ובישלה.
הלכתי עם פלג לקניות, והחארות האלה בסופר שמים שקיות במבה בכל מקום אפשרי. ופלג רואה במבה - הוא נדלק. הוא כל הזמן צעק "במבה! במבה!" והושיט ידיים תוך כדי נסיון לצאת מהעגלה. לא נכנעתי ולא קניתי לו שם במבה. הבטחתי לו שהוא יקבל במבה באוטו, וגם קיימתי (יש לו שקית במבה בתיק).
הוא כבר יודע לבד להוציא מהשקית ולאכול. וכמובן לפזר פירורים וחלקי במבה על כל הכסא, הבגדים והמושב של האוטו.
את ערב ראש השנה עשינו אצל ההורים של מירי. לקחתי את פלג לבית הכנסת בערב. זה לא ממש עניין אותו. הוא כמעט פתח את הראש כשהוא רץ במדרגות. לרוץ במורד המדרגות זה יותר מעניין. פלג השתולל כל הערב, לא הפסיק לעשות לנו הצגות ולרקוד. כמה שהילד הזה אוהב לרקוד! הוא הלך לישון רק כשחזרנו הביתה בסביבות 11.
אתמול נסענו לבקר את אחותי וההורים שלי. הבנות עדיין בתינוקיה בבית החולים, כי אחת מהן עדיין קטנה מדי - פחות משני קילו. אחותי נוסעת כמה פעמים לביה"ח כדי להכיל אותן. מסכנה.
והיום אנחנו שוב אצל הורים של מירי. אילאי עדיין חולה, גם עם חום. פלג עדיין משלשל, אבל לעיתים פחות תכופות.
מחר יש למירי טיפול שיניים ארוך אז לקחתי חופש.
אני רוצה לנוח קצת.
החלטתי שאני לא אבוא לאייקון. אני רוצה להשקיע את סוכות בקידום המחקר שלי. עוד שלושה חודשים אני צריך לגשת לבחינת מועמדות ואני רוצה שיהיה לי משהו קונקרטי להראות. וחוץ מזה, אני כבר רוצה שיהיה לי מספיק לפרסום מאמר.