Pedestrian
עוד סופ"ש לא קל חלף עבר לו.
הספקנו להגיע חצי שעה לפני תחילת הלוויה של סבא שלי.
בת דודה שלי הקריאה משהו שכתבה על סבא שלי והיה מאוד מרגש.
הרב של המושב התחשב בכולם ואפשר לומר את כל הדברים והברכות ברחבת בית הכנסת, בצל, לפני שנסענו לבית הקברות של המושב כדי שלא נעמוד הרבה זמן בשמש.
זהו, נגמרו לי הסבים והסבתות. הייתי רוצה לכתוב קצת זכרונות על כולם, אבל אין לי כוח עכשיו.
אחרי הצהריים נסענו לראות את אחותי ואת האחייניות החדשות שלי. אחותי ממש לא נראית כאילו היא עבר ניתוח פחות מיממה לפני כן. מתרוצצת מפה לשם, כאילו כלום.
אחת הבנות בתינוקיה, והשניה בפגיה, כי היא נולדה קצת יותר קטנה, 1.915 קילו.
לא ראיתי אף אחת מהן אתמול. שתיהן מחוברות למוניטורים וכדומה, אז אי אפשר היה להביא אותן לתצוגה, או החוצה. איפשרו לאמא שלי לראות את הקטנה בפגיה, ומירי התחזתה לאחות של אחותי, אז היא ראתה את הקטנה בתינוקיה.
אני התאכזבתי.
אבל היום באנו בצהריים וטל הוציאה את קוראל מהתינוקיה למסדרון והראתה לנו אותה. איזה בונבונית קטנה. כזו פיצית. פלג נראה ממש ילד בר מצווה לעומתה.
אדווה עדיין בפגיה אז אותה לא ראינו.
שישי בלילה היה הזוי במיוחד. ישבנו מירי, מעין - אחותי הקטנה, ואני בסלון וסתם קשקשנו. ואיכשהו הגענו לדבר על שברים ועשינו למירי בוחן פתע בחשבון, ואז אחותי חשבה לבחון אותי באנגלית [משם כותרת הפוסט הזה] ואני שפוך מעייפות, מצב כפית בריבוע, מתפקע מצחוק על כל שטות.
היה הזוי למדי. בסוף הלכנו לישון בסביבות אחת בלילה.
בבוקר קמתי לעשות פיפי, וכשאני חוזר למיטה אני רואה כתמים על הסדין של פלג.
הילד המסכן שלי כנראה שלשל בלילה, והוא היה מרוח כולו - עד החזה זה הגיע לו.
הערתי אותו וקילחתי אותו (במים קרים, המסכנוני שלי). זה היה כל כך נורא לראות אותו ככה, חצי ישן, רועד מקור ומרוח בקקי. כל העור שלו צרוב מזה. יש לו ממש כוויה כימית.
הוא לא רצה לחזור למיטה שלו, אז שמנו אותו איתנו וליטפנו אותו עד שיירדם. הוא ממש אוהב את הפינוקי הזה. כמוני וכמו מירי.
כאמור, בצהריים נסענו לאחותי.
אחרי ארוחת צהריים נסענו לרמלה לקנות מצרכים לעוגה שמירי הכינה בשביל אמא שלי - עוגה שהיא רוצה להביא לחברים שלה כדי לחגוג את הולדת התאומות.
אני שיחקתי קצת עם פלג בחצר. בערב נסענו חזרה הביתה. השארנו את פלג עם אח של מירי. מירי נסעה עם אמא שלה לבקר את אורלי, בת-הדודה שלה, שגם ילדה ביום חמישי, ואני ניקיתי את הבית וראיתי את הפרק האחרון של האוס.
מחר מתחיל עוד שבוע לא קל.
כולי תקווה שנסיים עם הכל עד ראש השנה, ושאחרי ראש השנה נתחיל שנה חדשה וטובה יותר.
לילה טוב.