כולם חולים
היום, חלק נרחב ממשפחתי הגיע לרופא/בית חולים.
בבוקר, לקחנו את פלג לחיסון נגד אבעבועות רוח. הילד הגיבור שלי פלט צעקה קטנה כשהאחות החדירה את מחט המזרק, וזהו. כמה שניות לאחר מכן הוא שב לעצמו השובב והסקרן.
מירי הלכה לפני הצהריים לרופא בגלל פצעים ברגל. בפעם הקודמת שהיו לה פצעים ברגל, היא אושפזה כמה ימים. הפעם זה פחות חמור. היא פשוט צריכה לעשות אמבטיות פולידין לרגל, למרוח משחה ולחבוש אותה כדי שהפצעים לא יזדהמו.
למרות שהרופא המליץ למירי לנוח, היא החליטה לאפות היום. היא הכינה עוגת מוס שוקולד-ריבת חלב, עוגות סברינה אישיות (וטעימות להפליא. אני מחכה כבר לאכול אחת עם קצפת) וחלה מתוקה שטעימה כמו חלה של מאפייה. איזה כיף לי.
אחרי הצהריים אמא שלי הודיעה לי שגם סבא שלי וגם אחותי מאושפזים.
אחותי, שנמצאת בשמירת הריון כבר כמה שבועות, חשבה שהתחילה לה ירידת מים, אז החליטו לאשפז אותה ללילה. מסתבר שהיא פשוט התייבשה. חוץ מזה, חכמה אחותי - חודש שביעי עם תאומות, והיא מנסה לטפס על כסא כדי לצייר ציור קיר.
ולסבא שלי היה כנראה אירוע מוחי קל בלילה.
אני בריא, למעט כאבי גב שמשגעים אותי כבר ארבעה שבועות. אבל נרשמתי השבוע לקאנטרי קלאב של קרית אתא, והתחלתי לשחות. השחיה זה הספורט שהכי קל לי לעשות, כי זה מסדר את הנשימה. פעם, כשהייתי נער, אפילו צלחתי את הכנרת. שחיה טובה לי לגב, לריאות ולכרס.