(no subject)
נתחיל ב - מזלטוב!!!1 למלכה ולציפור הורודה, ואף לשופטים של התחרות, שסוף סוף שוחררו מעול עבדות, וכעת אף הם יכולים לחוג את פסח בשלווה.
ועכשיו - סקירה...
יום ראשון
בתוכנית - סדנה של המלכה והנסיכה, הרצאה שלי, פגוש את הועד, פאנל כותבים, הרצאה של גיא בקר.
עבדתי עד חמש ועשרים בבוקר על המצגת. ישנתי ארבע שעות, והמשכתי בבוקר לשבץ את התמונות. אחרי שעה וחצי של עבודה, כאשר עשיתי Save as, הצלחתי למחוק את הקובץ העדכני של המצגת, ולהשאר עם קובץ נטול תמונות (אבל לפחות עם מלל פחות-או-יותר תקין).
ארזנו את המחשב, וזינקנו למכונית, באיחור של עשרים דקות. את הדרך העברתי בנסיונות שיבוץ חוזרים של התמונות המזורגגות במקומן.
הגענו הישר לקלחת נטולת המיזוג ורבת הפעלולים של סדנאת הכתיבה, שהוכתרה בשם (המוצלח!) סדנא לשחרור רעיונות. הגיעו מלא אנשים, כולם עם סיפורים שצריכים עזרה, ובנות המלוכה עזרו לכולם. היתה נוכחות זרחינאית יפה, ורעיונות רבים מצאו את דרכם למקומם. הבנות עמדו בהבטחותיהן המוקדמות והתכסחו היטב ("יותר רגש!" "יותר עלילה!" התמקדות בדמויות!" "פיתוח רעיונות!")
לדעתי, הסדנא היתה נהדרת, ויש סיכוי טוב שהן תיקראנה להעביר סדנא דומה בקרוב.
ההרצאה שלי היתה קצרה מהרגיל - שעה בלבד של קיפצוצים עם תנועות ידיים מוגזמות ובדיחות סרות טעם. חלק גדול מהבדיחות עבדו, כולל אלה שהבנזוג הציע לי להכניס (פתק לעצמי - להקשיב לבנזוד לעיתים קרובות יותר). בשלב מסוים העורכים האהובים עלי איימו בזריקת סנדלים לאור השמצותי החוזרות של הספר "בז וניאלה". גם זה היה נחמד.
אחרי ההרצאה אשה אחת נגשה אלי ואמרה שזו היתה הפעם הראשונה שהיא הרגישה שהיא בכנס מיוחד, והכרוז של ההרצאה שלי אמר שהוא נהנה ממנה מאד (אפילו שהוא לא קרא אף אחד מהספרים). כל הזרחינאים שהיו בהרצאה (כולל שני העורכים הנ"ל) נהנו, וזה בכלל נחמד!
אז הלכנו לאכול. היה טעים, וקצר, ומיהרנו חזרה לאולם.
"פגוש את הועד" היה...אה.... ביזארי. היו"ר התפטר, והודיע שהיו דיבורים על פרישה מאייקון. היו"רית החדשה הודיעה שהועד צריך לדון בכך, ולא נפרוש מאייקון, ובסופו של דבר עמדנו בחוץ וניסינו להבין מה בדיוק עבר עלינו . אז הלכנו לשתות קפה. היה טעים.
פאנל הכותבים היה מוצלח להפליא. עידו גנדל, יעל מיכאלי (יולי גנטמן), רותם ברוכין, יעל פורמן, ו-ורד טוכטרמן (אני הנחיתי). הם דיברו על בניית סיפורים, פרסום, עריכה, כתיבה למגירה, שכתובים, כתיבה באנגלית ושאר ירקות. הקהל התעניין, והיה פשוט כיף. המחמאה הכי גדולה ששמעתי ממספר אנשים על הפאנל היתה שהוא גרם להם לרצות לכתוב.
ואז... לא הלכנו לאכול (אפילו שרציתי), אלא ביקשתי הארכה מההורים שלי (ששמרו על שני הילדים), ונכנסנו להרצאה של גיא בקר, הפעם על סרטי זבל למינהם, כולל קטעים רלוונטים מסרטי מופת כגון braindead, the return of the living dead, children shouldn't play with dead things, משהו על קופי אדם ושאר ירקות. היה משעשע ומרתק כרגיל.
הבנזוג נשאר להרצאה של גיסי, אך אני נקראתי להשיב בנים לגבולם וילדים למיטתם. בדווח שלאחר מכן התברר שהפסדתי הרצאה מצוינת.
לילה. בוקר.
יום שני
בתוכנית - הרצאה של ערן ארבל, מועדון קריאה, הרצאה של אהוד מימון, פאנל עורכים, אירוע סיום.
השלמתי שעות שינה, וכאשר התעוררתי - היה מאוחר מכדי להספיק להרצאה של ערן. אספנו את התינוקת, ומיהרנו למעודון הקריאה, מורעבים ונטולי קפה. הנסיכה הכינה ראשי פרקים מרובים, אך המגיעים למועדון היו כולם זרחינאים. והסופר. יאי!
לפיכך, העברנו באופן מיידי את מועדון הקריאה אל בית הקפה השוכן בתחתית הכנס, וצירפנו אלינו אחד סופר ואחת יו"רית חדשה. אכלנו, התלהבנו מהרעיון של פלסטלינה ירוקה, קיבלנו חתימות על הספר החדש שלו (וגילינו שיש לו אתר!), וחזרנו למעלה לראות את אנג'ל במשרד.
היה מצחיק, ואפילו התינוקת נהנתה (היא הצביעה על המסך וצעקה "אתז'ה!").
נכנסתי להרצאה של אהוד על המנון לליבוביץ, שהוא אחד הספרים האהובים עלי. התינוקת נהנתה אפילו יותר מאשר מאנג'ל במשרד. היא פיזרה עגבניות שרי לכל עבר, דרשה מצה, ודיברה עם אהוד. כאשר המלל שבקע ממנה התגבר על מה שאהוד ניסה להגיד, נאלצתי לצאת. אלו היו שבע דקות מענינות מאד עד אותו רגע.
בחוץ היו כל מיני אנשים אכזריים שניסו לשכנע אותי להצטרף לועד. התעלמתי מהם בהפגנתיות, בעזרתה של המכשפה החביבה עלי. התינוקת שיחקה במקלוני ערבוב ובכוסות קפה ריקות. כאשר ההרצאה הסתיימה, השאר הצטרפו אלינו, והתחלתי להרגיש "בכנס". מרוב התרוצצויות לא הצלחתי להרגיש זאת עד אותו רגע.
הבנזוג ואנוכי הסתובבנו בין דוכני ספרים, וקנינו הרבה מהם (משומשים ואצל יואב). התינוקת היתה במנשא על הגב, ונרדמה.
זה היה מעולה, כי כך הצלחתי לשמוע את פאנל העורכים עד תומו. אהוד מימון, ניר יניב, ורד טוכטרמן ואהרון האופטמן דיברו על בחירת סיפורים והדיאלוג בין עורך לכותב, בהנחיית עמנואל לוטם. נהניתי ביותר.
באירוע הסיום הכריזו על הזוכות בתחרות הסיפורים, כולן חברות שלי, מה ששימח אותי במיוחד. התינוקת מחאה כפיים בדיוק במקומות הנכונים. בשאר הזמן היא ליטפה את סיכת ד"ר הו שלי ומלמלה לה דברי אהבה.
יצאנו, אכלנו, וזהו, נגמר.
מסקנות לכנסים הבאים:
1. להזמין חולצת כנס מראש.
2. בהרצאה הבאה לא להצמד לספרים, אלא לבחור נושא כללי יותר, שיהיה קל יותר לאנשים להתחבר אליו.
3. להביא מצלמת וידאו לישיבת הועד הבאה
4. לא להתנדב ליותר מדבר אחד בכנס - אחרת אין זמן להנות ממנו.
5. הפקת מקור עם הנסיכה.
6. פאנל של המפלצת התלת-ראשית (גלי-דידי-רני) - לסגור בעצמי את הפרטים אחרת זה לא קורה.
7. להביא פלפלים חתוכים ועגבניות שרי זה רעיון מעולה. להביא תפוצ'יפס זה רעיון עוד יותר טוב. יחי הבנזוג שחשב על כך. בעצם, מגיעה לו מסקנה משל עצמו.
8. יחי הבנזוג!