בריינסטורמינג - גרסת האצות
אצה: טוב, בנות. אפשר לדבר על משהו חשוב באמת? עלי, כלומר.
כולן מעודכנות בסיפור שלי, נכון?
המלכה: דיברנו עליו.
אצה: הוא עדיין נורא סטטי, וגם אין לגיבורה עדיין ממש ברירה - היא חייבת לעשות את זה, בגלל הדרך שבה היא חיה. אני לא רואה בחירה אמיתית כאן.
הנסיכה: האצה מדברת על הסיפור שלה שסיפרתי לך עליו הבוקר.
המלכה: אה, אז את כבר מעודכנת. כן, הצעתי אה... להכניס שם עלילה.
אצה: .לדעתי ההצעה שלך מגבירה עוד יותר את הסנס-אוף-באסה, לא באמת חיוני לסיפור.
המלכה: תראי, אם את רוצה שזה לא יהיה סטטי, משהו צריך לקרות שם.
אצה: פחחח. עלילות זה לחלשים
המלכה: סתם זרקתי רעיון. מה שצריך זה שיהיה אפקט למשהו.
הציפור הורודה: אם את רוצה עלילה, תעשי משהו עם זה [הצעה לעלילה שירדה מחשש לספוילרים].
אצה: כן, זה יהיה שם, בהחלט.
המלכה: כמו שהנסיכה תיארה לי את זה, בשורה התחתונה לא קרה כלום.
הציפור הורודה: כן...?
המלכה: אולי הדרך היתה יפה אבל חזרנו לאותו מקום שיצאנו ממנו.
אצה: אז...
הציפור הורודה: אולי [עוד הצעות לעלילות...ספוילרים וכו']
אצה: עדיין באסה.
המלכה: עדיין משהו צריך לקרות. לא קרה כלום! זה יכול להיות סופר משמעותי. אבל לא קרה כלום!
הציפור הורודה: נו בסדר, אנחנו מנסות לחשוב על עלילה!
המלכה: לא, אתן לא. אתן נשארות במסגרת אותה תמונה סטטית. (סליחה שאני מרוגזת קצת)
אצה: למה באמת את מרוגזת?
הנסיכה: המלכה תמיד רואה את הפוטנציאל הלא ממומש בסיפור
המלכה: כי השתתפתי בשיחה הזו המון פעמים.
הנסיכה: וזה כל כך חשוב לה שזה ממש מעצבן אותה
המלכה: כן. מה שהנסיכה אמרה.
אצה: אוקיי, אבל לצעוק עלי לא יניע אותי לעשות מה שאת רוצה.
הנסיכה: בדיוק כמו שאני והיא עברנו את שיחת הרגשות-לא-רגשות שבעים אלף פעם
המלכה: את באה עם רעיונות נפלאים ומתעקשת להשאיר אותם במסגרת תמונה.
הנסיכה: צריך לזכור שזה נובע מדינמיקות (על פי הציפור הורודה), ומסגנונות כתיבה שונים. ולכל אחד מאיתנו יש הגדרה אחרת לכל הדברים האלו.
אצה: אם את רוצה - קחי את הרעיון ותכתבי אותו את.
המלכה: זה לא הרעיון שלי. אני בכל לא אצליח לכתוב דבר כזה.
הציפור הורודה: אבל זה יכול לעבוד גם כמו שזה. לא לכל סיפור צריך עלילה. ואם לשפוט לפי הזבל שמביאים לי, גם לא כל ספר... (סליחה, מרמור אישי ולא קשור).
הנסיכה: אני מסכימה עם המלכה שכל סיפור צריך עלילה. אני חושבת שהעלילה יכולה להיות מובלעת בסיפור ולא על פני השטח.
המלכה: אני לא חושבת שכל סיפור צריך עלילה. זה נורא תלוי ברעיון.
הנסיכה: זה הגדרות שונות לאותו דבר.
המלכה: אבל הרעיון *הזה*, צריך עלילה. אחרת הוא מיינסטרים רגשי מחופש. אז אני מנסה להוציא אותך מהקופסה.
אצה: נו, אז תעזרי לי. אל תצעקי עלי. כשצועקים עלי אני לא שומעת.
הנסיכה: כולנו מנסות, אבל באיזי.
המלכה: כי כשאני מדברת איתך את לא מקשיבה.
הנסיכה: הבעיה היא שהעלילה כל כך לא מתחברת לך לכלום בראש שלך שזה כמעט מתסכל.
אצה: אני יודעת שזה לא מתחבר לי לכלום! אררגג!! אם זה היה כתוב ביד - הייתי עכשיו במצב של לקרוע את הדפים, ולהעיף גזרי נייר באוויר.
המלכה: רק נתתי דוגמה למה זה עלילה. איך אפשר לפתח את הרעיון ולתת לו משמעות.
הציפור הורודה: אצה, תרגעי. יש לך בסיס ששווה לפתח.
אצה: אז בואו נראה רגע מה מוגדר אצלכן בתור עלילה.
טוב?
המלכה: תראי, רותם סיפרה לי את הרעיון שלך וישר אמרתי "אין סיפור". עלילה זה להגיע מנקודה א' לנקודה ב' כשבדרך קורים דברים מעניינים. שיש שינויים.
הציפור הורודה: משהו בכיוון של "דמות עוברת שינוי כתוצאה מאירועים", שיש לך ברובו, וגם "התרחשויות במישור הפיסי", שחסרות.
[ערימת רעיונות מצוינים של הנסיכה, המלכה והציפור הורודה]
[אולי יצא מזה סיפור בסוף]
נכון שיש לי חברות טובות?