(no subject)
מטרידה אותי לאחרונה שאלה מתחום הפסיכולוגיה האנושית:
למה לאורך ההיסטוריה ועד היום המין האנושי שיבח ושאף בעיקר לסגפנות, מחסור, אי נוחות וכאב, כאידיאל? למה בני אדם מתגאים באירועים הפחות נחמדים בחייהם ומשבחים אחד את השני על על יסוריים וכד' שהביאו על עצמם?
למה רוב הדתות בעולם (וכל המונותאיסתיות) דוגלות בלהגביל את האדם, לאסור דברים, לקיים מנהגים מייסרים ואף לשאוף לניתוק מ"הבלי העולם הזה", קרי סגפנות מלאה(חלקן)? יש כאלו שדוגלות/דגלו אף ברצח/התאבדות ויצירת מומים באחרים.
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.