הטור השמיני - שֹרים
שני שרים מעניינים במיוחד היו לה למדינתנו השבוע
חיים רמון
העדר הגבולות ולא רק שוחד, אחי,
יעוור עיניהם של צדיק ושופט.
כי הגבול והחוק בין המת והחי
שם הבדל, וּבְסדר חיים כופת.
וּכְשֶחוק נעלם, ומוסר מתמוסס,
תם גם חוק בין השר לנשים שסביבו,
והשר החופשי לא ישהה להסס
לעשות עם נשים את שרירות לבבו.
וכוחות לא זכים ניבטים בקפלים
של סיפור המשפט ותולדות התלונה,
אך הפעם דווקא נתעלם מצללים
שפוגעים בפשטות ובחדות התמונה:
כי זה טוב שעל-כך שר נטחן עד עפר
(גם אם לא רק אל כך - זה ברור בלי בדיקה...)
אך נפל הוא אל בור שעצמו הוא חפר
והמית שלטונו במיתת נשיקה.
ראלב מג'דאלה
שר ערבי יְכַסֵה על עֶרווה
של שרים יהודים נואפים בחוצות.
שר ערבי הוא עדות לתקווה
לסגור את חורי הפרצות.
שר ערבי מכסה על רִיקְבוֹן
כל שארית של שלטון קצת טהור.
אף אם בַּשָֹר בעצמו אין עוון
הוא משלטון שצריך לעקור.