סיפורי פאריז
חזרתי מפאריז ויש לי כל כך הרבה עדכונים. כרגיל, אני אמורה ללמוד עכשיו למבחן, אבל בא לי לכתוב.
לגבי התחרות, נתחיל בהודעה שיצאה לאתר המרכז. היה אינטנסיבי, היה לחץ, היה מתח, היה פירגון, היה פיצוץ קבוצתי, היה כיף, היו אנשים טובים מרחבי העולם, היה אוכל מושקע, היו ריקודים לרוב, היו טארטלטים, היה אייפל, היה חג המוסיקה, היו צילומים, היה בונדינג עם המרצה, היה גרמני מזועזע תרבותית, היו אוסטרלים כוכבים, היו מחמאות, הייתה הצעת עבודה, אבל הכי חשוב - הייתה חוויה.
לא הספקנו לטייל הרבה בפריז, כולם היו לחוצי תחרות, משום שהיינו צריכים להתאמן. בקוקטיל פתיחה, אני התחברתי עם כל אסייתי אפשרי (הידעתם שהעם הסיני אינו אוהב את ז'אנג ג'יי יי?! הם סירבו לומר לי מדוע. כה סיני מצידם) השתובבתי עם מילים מזכרוני ואפילו הרגשתי כמו בפרסומת בזק, קרוב לבבות עם המלזים "הייתי כמעט בכל ארצות אסיה ולא במלזיה, תמיד רציתי לפגוש מלזים" "וואו, תמיד רצינו לפגוש מישהו יהודי"... יאיר באותה הזדמנות ארגן מסיבה לכל הקבוצות ויצאנו לרקוד עם שלושת האוסטרלים.
למרבה הפתעתי, אני זוכרת צרפתית יותר ממה שחששתי. היו לי מספר מעידות בסגנון: "Je voudrais de L'au, POR FAVOR"...לפחות גיליתי שהתגשם לי חלום, בטיולי באסיה, פיללתי ליום שבו אוכל להבין את כל השפות, אפילו רק לעמוד ברחוב ולהבין מה האסייתים אומרים. למזלי, צרפתית הייתה סביבי וכן היו קבוצות רבות מדרום אמריקה, הצלחתי להבין גם מה שהם אמרו. כיף.
יום התחרות היה נפלא. הוגרלנו בדיוק במיקום שרצינו, ולאחר שנתנו לי להרגיש רע לגבי יכולות ההצגה שלי, נתתי את show חיי, אפילו המרצה אמרה שהיא טעתה והייתי הטובה מכולם. Serves them right, הם לא יכולים לצפות שיהיו לי אותן אנרגיות בחזרות בחדר המלון...הקבוצות שהיו איתנו היו מצויינות, חשבנו שיש לנו סיכוי טוב (לפי תגובות השופטים) וחששנו מהגרמנים. היו לנו מספר גימיקים, אני הלכתי לקצה האולם, יאיר נעלם ודיבר מתחת לשולחן, חשיפת הקפסולות וכו'. היה טוב.
הגמר נערך בגלריה פאריזאית מפוארת, המשמשת כאולם הקלטות. העיצוב נעשה בצבעי המותג, הרצפה שקופה והדי ג'יי מוסיף נופך שיקי וצעיר לבמה. כשהקריאו את מנצחי כל בית, הופתענו עד מאוד לגלות כי השווצרים עלו. אף אחד לא לקח אותם בחשבון כמתחרים... יאיר לקח את חוסר הנצחון קשה מידי ועד למחרת בצהריים הוא סירב לתקשר עם הסביבה. לשמחתנו, האוסטרלים עלו לגמר ואנו הרענו כפי שרק ישראלים יכולים להריע...בסוף אמרו לנו לשבת, למרות שהשופטים אהבו את הפירגון. האוסטרלים השתמשו בקלישאות Aussies בדיוק, במקצוענות ובהיטול, עד כדי כך שהם זכו לעדת מעריצים משלהם. כשהתוצאות הוכרזו, כל המשתתפים התעצבו לגלות כי Swiss happens והאוסטרלים נאלצו להסתפק במקום שני. מאותו רגע הרצפה התרוממה וגילתה ראמפת אולימפיאדה מרשימה, לאחר מכן ירדה והופיעה מחדש עם בופה מעוצב, מלצרים ושמפנייה. What a show. רקדנו ופיזזנו, כולם חגגו לאוסטרלים, בעוד השווצרים הלכו לישון...היו אפילו עמדות סידור שיער ובופה איכותי שאינו נגמר.
יום למחרת קיבלנו תמונות, סרטון שלנו, מוצרים ופידבק. זכינו מקום שלישי, אך לא יותר גבוה, משום שלא השקענו בניתוח שוק, לא סגרנו את כל הקצוות ולא היינו קונסיסטנטים עם ערכיי המותג. מובן לחלוטין, היות וזו שנה ראשונה שישראל משתתפים, לא ידענו דבר על התנהלות המצגות, חומר שצריך לתת עליו דגש ואפילו הערכים בארץ שונים... אני שמחה שהשארנו רושם והתלהבו מאיתנו. כולם קראו לנו הקבוצה האנרגטית, הדינאמית, המכייפת...
אחת ממארגנות התחרות אמרה לנו כי היא מחפשת מתמחים לתחרות של שנה הבאה. פירוט בהמשך.
המשכנו משם בקניית הרבה גבינות (אפילו צרפתים צחקו עליי במטוס שאני מסריחה...), הסתובבות ברחבי פאריז ב-fete de la music ושתינו במלון עם האוסטרלים (אפילו המרצה שתתה) עד הבוקר.
הייתה חוויה, אני שמחה שהוכח לי שעבודה קשה משתלמת. ועכשיו !!!Long wished for FREEDOM