יום אחרון לתואר
אתמול היה היום האחרון בתואר, מבחינת שיעור עם חבריי לכיתה. אני החמצתי את הווי כיתת השיווק האחרון, היות "וביליתי" 11 שעות מפרכות, במשרד פרסום. ניסיתי לפחות 8 שעות מתוך ה-11, לחשוב על רעיונות, לשווא. אני שונאת משרדי פרסום. יש שם אוירת התנשאות בלתי נסבלת. אני בכלל אישה של אסטרטגיה, תעזבו אותי מפרסומות.
אמנם פיספסתי את היום האחרון עם הכיתה, אבל הגעתי היום לשיעור האחרון באמת, עם אנשים שלמדו איתי מזמן ומשום מה בחרו בהתמחות מימון. כשהמרצה שמע שזהו השיעור האחרון שלנו בתואר, הוא יותר התרגש מאיתנו "וואו, למה לא אמרתם, אני מתרגש, כל הכבוד, יפה שהגעתם, תצליחו בחיים, אני אפילו אשחרר אתכם מוקדם, אתם צרכים לצאת לחגוג!".
החגיגה הייתה ביום רביעי, שבירת הדיסטנס האולטימטיבית. אתן קצת רקע על הנפשות הפועלות, כדי שתבינו:
יאיר - חבר לקבוצת לוריאל, יחצ"ן במקצועו, פתח פאב עם שני חברים מהכיתה
טליה - רכזת שיווק ומרצה, ליוותה את תלמידי השיווק שנתיים ושפטה בתחרות
ענת - ראש לשכת דיקן מנהל עסקים, שופטת מס' 2 בתחרות.
האירוע: מסיבת פרידה לענת
המקום: הפאב של יאיר
המוזמנים: מרצים, עובדים וקומץ סטודנטים
התוצאה: נטע ויעל רוקדות על הבר עם המרצה לתקשורת שיווקית, בעוד טליה יושבת על הבר, מורידה שוטים ומודיעה לנו שהיא ש-י-כ-ו-ר-ה
מי היה מאמין. אפילו kedorlaomer נפעם. יותר מכך, היום אני מוזמנת אל טליה הביתה, בתשע בערב, לעבור על המצגת. ואני לתומי חשבתי שברגע שזכינו בתחרות, העבודה נגמרה.