(no subject)

Sep 11, 2003 11:51

א' התאקלמה יפה בגן החדש, היא פותחת את הדלת לבד ונכנסת בשמחה, ואחרי רגע שוכחת אותי לחלוטין. בימים הראשונים היתה קפואה לחלוטין, אחר כך הפשירה קצת, ובשבוע השני התחילה לבכות בבוקר. אחרי יומיים זה עבר לה.
ד' לעומת זאת, שאצלה ההתחלה היתה חלקה לגמרי (יותר מדי, מסתבר), לא רוצה ללכת לגן, בוכה ולא רוצה לעזוב אותי. אתמול היא בכתה כמה פעמים במשך היום, אמרה הגננת. מסכנונת.
אוצר המלים של א' גדל בהתמדה, אבל עדיין אי אפשר לומר שהיא מדברת.היא חוזרת בשמחה רבה על כל מה שאנחנו אומרים, וקשה לדעת אם היא מבינה או לא. בכל אופן היא אוהבת להתנשק ולהתחבק וכשבאים לקחת אותה בצהריים היא קופצת לקראתי ורצה בידיים פרושות. כיף.
כבר שכחתי כמעט שהיה חופש, שנסענו לצפון, שכולם נסעו לקמפינג והשאירו אותי לבד בבית. בפעם הראשונה מזה ארבע שנים לפחות. כמה שזה היה טוב.\
טוב, אולי בעוד ארבע שנים שוב...
וחוץ מזה, המצב חרא. אבל את זה אין צורך לכתוב, זה ידוע.
Previous post
Up