Aug 06, 2003 14:31
ספר מדהים. מרתק. מוזר. בלתי מובן. די דומה לשאר הספרים של מרגריט דוראס, בעצם. מלא ארוטיקה ותובנות גופניות, אם אפשר לקרוא לזה כך, בסגנון "הירושימה אהובתי", הסרט.
הכי מוזר ,וזה מבחינתי, לא מבחינת הספר, זה שמה שהכי מטריד אותי בסיפור הזה (אשה שנזנחה בגיל 19, התחתנה, יש לה שלושה ילדים, עברו עשר שנים, אין סיפור שאפשר לספר, בעצם, יש לה מאהב, לא חשוב), מה שהכי מטריד אותי זה שלושת הילדים שלה -ילדות, ליתר דיוק - שנשארים עם האומנת כשאמם הפסיכית הולכת לה לטייל, שמסתובבות סביבה כשהיא יושבת על הספה אבל בעצם לא שם. הן כמעט ולא מוזכרות, ובכל זאת מעסיקות אותי כל הזמן, מעציבות אותי נורא. דפורמציה אמהית?