(no subject)
הבוקר לקחתי את שתי הגדולות שלי לאייסלנד בירושלים (היה ממש נחמד, אגב, מומלץ). רותי נשארה עם אבא בבית. מן הסתם היא לא אהבה את הרעיון כלל וכלל ובכתה בכי קורע לב כשיצאנו. הגענו לחנייה וכבר עמדנו להיכנס לאוטו, כשאני ממלמלת לעצמי בעצב:
- מסכנה רותי! היא רגילה לזה שאמא לוקחת אותה לכל מקום בפיזור של הבוקר...
רחלי מוסיפה:
- נכון, כי מורידים את אבא ברכבת, ולפני זה אותי בשילת, ואז את סוני בגן והיא נשארת בסוף לבד עם אמושקי!
פתאום סוניה אומרת:
- זה דומה לפרח!
- ???
- כן, זה כמו בפרח, שיש את האמצע, ואז כל אחד הולך לכיוון אחר - זה הפלחים!...