(no subject)
לפני 25 שנה ושולשה ימים בדיוק הגעתי לכאן, ב-26 במאי 1991. תקופת ההסתגלות שלי התארכה, עליי להודות, לקח לי כמה שנים טובות להתאפס ולהטעין את הסוללות מחדש. אם חשבתם שתחיית המתים זה משהו שלא ידענו מעולם ושרק עתיד לקרות, טעיתם בגדול. למעשה, אנחנו מתים מספר פעמים בחיים, וקמים לתחייה מחושלים יותר, מחוזקים יותר וטיפה מטופשים יותר, איך לא - אחרת, איך נצליח למות שוב ולזכות בסיבוב החייאה נוסף, חינם אין כסף?... בקיצור, כיום, אין לי מילים לתאר עד כמה העלייה הזאת שינתה אותי ואת חיי לטובה, ועד כמה אני אסירת תודה לבורא העולם על כך. כאן עמי, כאן ביתי, כאן יקיריי ואהוביי, כאן גורלי, לטוב ולרע, על האדמה הזאת, במדינה הזאת, בעידן הזה ובגלגול הזה. מה שלא יהיה, אני כאן, לתמיד, לעולמי עולמים, וזה כל-כך מגניב, גבירותיי ורבותיי, שבא לי עוד תה עם נענע.