How did life become so diverse?
בשבוע האחרון שותקתי קצת על ידי פרזנטציה/סמינר בקורס/סדנה בשם "שיטות הפלאוביולוגיה אבולוציונית" שסבבה בעיקר סביב המאמרים:
- Benton, Michal J. & Emerson, Brent C. (2007) : How did life become so diverse? The dynamics of diversification according to the fossil record and molecular phylogenetics, Palaeontology, Vol. 50, N. 1, p.23-40, BLACKWELL, GB.
- ( Read more... )
Comments 8
יותר מדי טכני בשבילי. זה בכוונה לא "פופולרי" יותר?
Reply
ממש השתדלתי להוריד את זה לרמה של פופולרי, ניקיתי המון מונחים טכניים והוספתי קישורים להסברים לכל המונחים שחשבתי שרלוונטים, הוספתי תמונות... אוך
Reply
תודה.
רק עכשיו התפניתי לקרוא.
שאלה: האם ידוע לך על ניסויים באבולוציה של חיידקים? הרי זמן הדור הקצר שלהם הופך אותם אידאליים לניסויים כאלה. וניסוי כזה, אם יתוכנן נכון, יכול לענות על חלק מהשאלות כאן, כמו האם יש רף למספר הזנים שיכולים להיווצר על שטח מחיה מסויים, האם הכחדה המונית באמת גורמת לעליה במגוון ועוד.
Reply
לא זוכר שיצא לי להתקל במאמרים על הנושא, אבל אני בטוח שקיימים.
ואם זאת, בחיידקים יש את הבעיה הקטנה של העברת דנ"א שגורמת למערכת התפתחות אבולוציונית שונה לחלוטין מאשר ברב תאיים מורכבים. תוסיף על זה את העובדה שמוטציות עובדות על חיידקים ברמת הפרט ולא ברמת הדור ואתה מקבל מערכת שלא מדמה מערכת של מקרו-אורגניזימים כמו שאנחנו מבינים אותם היום.
מצד שני, אתה זה שעובד איתם בפועל, אז אנא תקן אותי אם אני טועה.
(ובמקרה הזה, אם תצליח לגרום לזה לעבוד, זה יהיה אחלה מאמר לניטצ'ר)
Reply
שוב באיחור...
שמע, אבולוציה זו אבולוציה - העקרונות אמורים להיות דומים לכולם. הפרטים אמנם חשובים ומשמעותיים, אבל משניים לעקרונות.
והשאלות שאתה העלית כאן הם בכל זאת שאלות עקרוניות ולא פרטניות: האם יש גבול למספר המינים שיכולים להיות באזור מחיה מסוים, האם הכחדה המונית גורמת לעליה במספר המינים - אלו דברים שלדעתי אפשר לבדוק גם עם חיידקים.
אפשר לגדל יחד 5-6 מינים בעלי זמן דור דומה, לקחת אפילו ממשפחות שונות כך שמעבר הגנים בין המינים יהיה יותר קשה, לספק תנאים מתאימים *קבועים* לכולם בהתחלה ולעקוב אחרי המוטציות השונות במשך נאמר, שנה. ואז להתחיל לשחק עם התנאים - לשנות תנאים מסויימים (למשל לספק סוכר מסויים שאף אחד מהם לא מסוגל לפרק באופן טבעי; להעלות או להוריד טמפרטורה; לשנות תנאי קרינת UV או אחוז חמצן וכדומה) ושוב לעקוב אחריהם. לתת אנטיביוטיקה רחבת היקף שתחסל נאמר 90% מהתאים ואז לתת שב תנאים טובים ולראות האם יש עליה בכמות המוטציות או הזנים שנוצרים לעומת הניסוי ללא אנטיביוטיקה וכדומה.
יש הרבה מה לשחק כאן.
וכל זה חוץ מהעובדה שכיום הולך ונהיה די ברור שלתרביות של יצורים חד-תאיים יש לפעמים התנהגות רב-תאית, למשל מנגנון אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנת). ( ... )
Reply
זה דרש מידה מסויימת של חשיבה לפני שיכלתי להשיב על לזה.
אז ככה.
אחת הבעיות (שנדמה לי שאפילו הצגתי במאמר) היא שיש לך קבוצות טקסונומיות (לדוגמא, חסרי חוליות ימיים) שמראים מערכת התפתחות ועליית גיוון אחת לעומת אחרות (לדוגמא, טטרפודים לא ימיים) שמראים התנהגות שונה לחלוטין.
כדי לחדד את זה, הנה גרפים שממראים כמות משפחות בקבוצות מסויימות כנגד זמן
( ... )
Reply
פוסט מעולה. שמה קישור אצלי, לטובת כל אלה שלא הגיעו לכאן.
Reply
Leave a comment