עד שנגמע השבוע...
אז מה היה מאז הפוסט האחרון?
יצאתי לשטח עם המנחה שלי, סטודנט מספרד ובחור בשם ישראל זק (או ז'ק... אני כבר לא סגור).
זה די היה שחזור של סיור לימודי שהיה לי בשנה ב' (טוב, המרצה היה המחנה שלי, וזה היה באותו איזור, אז זה רק הגיוני), רק שזה היה באנגלית (לטובת הבחור מספרד) ותובל ברכילויות על עולם הגיאולוגיה הישראלי ("X היה שפן ואנחנו נתקענו עם זה עד היום" "Y בא לארץ מסקנדינביה, עבד פה שנה ואז Z הבריח אותו" וכו').
ישראל זק היה מי שכתב את הבסיס שעליו נבנה כל החומר שהועבר שם, אבל הוא לא היה בשטח מאז שנות החמישים (ש:"מתי היית פה פעם אחרונה? 57?" ת:"לא, ב-57 העבודה פורסמה, אבל הפסקתי להסתובב בשטח ב-52"). זה היה קצת כמו... דמו בנפשיכם סבא שעבד במפעל ,ועכשיו בפנסיה הוא בא לבקר את הנכד המוצלח שעובד שם ומתלהב מכמה המקום התקדם. זה היה משהו כזה, רק תוך קיפצוצים על גבי סלעים בני משהו כמו 200 מליון שנה ודיון על הבלות המונח "קשר טוב עם הים הפתוח".
סגרו את רשימת המועמדים למועצת הסטודנטים באב"ג. נראה שהמועצה תתחיל מ-29 נציגים (במקום 33) פשוט כי על 4 מקומות אין מועמדים.
לי הולכת להיות הרבה עבודה עם הסיפור הזה שבוע הבא אבל אחרי זה לא אגודת הסטודנטים תפסיק להטריד אותי עד סוף החודש (פשוט כי לא יהיו לי שעות ואני מקווה שלא יאשרו לי חריגה).
קיבלתי בקשה מהאונ' לכתוב מכתב תודה לגברת יהודיה טובה שתרמה את המלגה שלי (שעדיין לא ראיתי, ראוי לציין). הם שלחו לי פורמט מודולרי (כזה של "הכנס כאן טקסט למה בן-גוריון היא אונ' מגניבה" ו"ספר כמה אחים ואחיות יש לך כאן" וכו). במקום זה כתבתי משהו יותר אישי (זאת היתה האמת המלצה של רכזת קשרי חוץ של האונ'), הזוגה ערכה (היא מוזמנת לצחוק עלי על שגיאות דקדוק בתגובה).
קיבלתי תלוש שכר חביב על עבודתי כמתרגל, משכורת של חודשיים (כי היה עיכוב בקבלת הטפסים שלי מחודש לפני), 75% ממנה ירד על ניכויים (מסתבר שאני משלם 52% מס הכנסה).
הנושא דורש בירורים. מזל שיש לי משכורת מוגדלת מאגודת הסטודנים החודש.