בואי נימלט מהאספלט
במחלקה לגיאולוגיה, כמו שאני סיפרתי כבר לא פעם, יוצאים מדי פעם לסיורים.
בדרך כלל לא מדובר ב"טיולים שנתיים" שהעיקר בהם הוא לעשות מה בראש שלך ולראות קצת טבע אלא עבודה קשה בשטח לא פשוט תחת שמש קופחת (או סופות... אף פעם לא לוקחים אותנו לשטח כשהמזג אוויר נוח) שבסופה צריך לעשות עבודה שאוכלת לך את החיים בשארית הסמסטר.
טוב, הסיור הזה היה שונה.
ב-07:30 היינו אמורים לצאת מהאונ' (שזה כבר מאוד שונה מה-05:45 או ה-06:00 שאנחנו רגילים אליו), יצאנו יותר מאוחר, אבל זה היה כי המרצה איחרה (פעם ראשונה שזה קרה). נסענו משם לאילת - למכון הבין אוניברסיטאי. שמה הראו לנו מצגת נחמדה ושחררו אותנו לנוח (אחרי הנסיעה הקשה) לשעה וחצי עד שתגיע הסירה.
מי שלא מכיר את המכון הבין אוניברסיטאי באילת, מדובר במקום מאוד נחמד בין המצפה התת-ימי לחוף המגדלור, עם חוף פרטי של המכון ומעגן חביב.
הניסיון לימד אותי שזמן פנוי לא יהיה, אז לא הבאתי בגד ים, טעות. לא שזה מנע ממני (או ממשהו מהאחרים שלא הביאו בגדי רחצה) לרדת לחוף להשתכשך, לנוח קצת עם כסאות נוח ואפילו נשאר לי מספיק זמן לעשות רישום אחד.
אחרי זה הגיעה הספינה.
הספינה היא לא בדיוק ספינת מחקר, מדובר על יכטא שהמכון שוכר פעם בחודש ומתקין עליה קצת ציוד (מנוף ומחשב, בערך) ויוצאים לשוט למדוד כמה דברים. הנגלה הזאת היתה ללכת להראות לנו איך דוגמים ואיך לעשות שתי אנליזות פשוטות (אלקליניות וחמצן מומס), לא משהו רציני או מסובך, בעיקר חביב.
לקחנו אותנו לאמצע המפרץ, הורידו את הקרוסלה (ככה נקרא המתקן שדוגם מים מעומק רב), העלו אותו חזרה והתחלנו לחזור. עד שהגענו לחוף סיימנו את כל הבדיקות.
עוד כמה דקות של מנוחה ואז חזרה הביתה לבאר-שבע.
חוץ מההקפצה בערב לעבודה היה בסך הכל יום נינוח וחביב.