חריגה של 295 ק"מ
שלושת הימים האחרונים הוקדשו לסיורים.
לא ממש עשית עבודת דגימה, בעיקר כי כל שטחי המחקר שאני רוצה לעבוד בהם כרגע הן שמורות ועדיין לא סיימתי עם הניירת לרשות שמורות הטבע והגנים (מעצבן העניין הזה של היתר שתקף רק לשנה. מה, בשנה אני מסיים דוקטורט? -הלוואי).
יום שלישי שני היה יחסית קליל, לא מצאתי אף אחד שיצא איתי לשטח. אבל למזלי לזוגה התבטלה העבודה היא היא יצאה איתי (מה שהיה מאוד נחמד, סה"כ). הלכנו לעשות סקר אתרים במזרח מכתש רמון עבור בקשת האישור שלי. שומעים יפה מאוד את הצפירה בתוך המכתש.
אתמול גררתי את השותף שלי למעבדה איתי למערב הרמון, ירדנו עם הרכב לשטח, ירדנו מהרכב, הלכו לאיבוד פעמיים, מה שהיה הרבה פחות פרודקטיבי ממה שקיוויתי. פשוט לא הצלחתי למצוא שם את הבסיס של החתך. אני חושש שאני אאלץ לוותר על עבודה שם.
אחרי זה קפצנו לגבעות צחיחה (מקום אמיתי, לוקחים ימינה בצומת ציחור מכיוון צפון, זה הגבעות הלבנות עם השחור למלעלה) בשביל לבדוק אתר דגימה בשבילו, אפילו הצלחנו לקחת כמה דוגמאות מצידי הדרך. חזרנו למזרח מכתש רמון כי גיליתי שבטעות הגדרתי את המצלמה לא נכון וחלק מהתמונות יצאו ברזולוציה לא מספקת. נבעטנו החוצה ע"י פקחית (טוב, כבר התקרבה השקיעה).
יום שטח, ראוי להזכיר, מתחיל אי שם בשלוש-ארבע לפנות בוקר. אמש חזרתי הביתה ב-22:00 אחרי שהקפצתי אותו במושב שלו בדרך חזרה - לפחות זכיתי בארוחת ערב הודות לסיבוב הקטן הזה.
הבוקר נסענו לנחל ברק, טעיתי בדרך, עשינו סיבוב על רבע נגב ואז נסענו משהו כמו חצי ערבה כדי להגיע לשם.
הגענו, הסתובבנו, ורגע לפני שהשותף שלף את הפטיש לדגום את האתר המעולה שמצאנו שם - הייתי צריך לזהכיר לו שאנחנו בשמורת טבע. זה תסכל אותו מעט.
המשכנו משם לגבעות לובן (שזה כמו גבעות צחיחה, אבל יותר מזרחה), בסוף לא דגמנו שם. נסענו חזרה לגבעות צחיחה, רק כדי לעצור בפתאומית הדרך, שם על הקיר - נותר הפטיש של השותף שלי למעבדה מאמש - אף אחד לא נגע בו, אפילו לא נפל.
המשכנו, פתחנו כמה מטרים של תעלה, דגמנו אתר אחר. וחזרנו לב"ש.
בסוכנות השכרת רכב (נסענו עם סוזוקי ליאנה, מה שמוכיח את מדגר עבירות הרכב: רכב שלך, רכב שטח שלך, רכב ליסינג, רכב שכור, רכב עבודה, רכב גנוב) גילינו ששינו לאוניברסיטה את תנאי השכירות מללא הגבלת ק"מ משלושה ימים ומעלה ל-250 ק"מ ליום - חרגנו ב-295 ק"מ... צריך לברר מה זה אומר.