הנה עדכון לטובת מי שלא היה באייקון: במהלך שהפתיע אותי בעליל, זכיתי בפרס גפן על הסיפור
ד"ר ווטסון ומר הולמס, מה שאומר שהסיפור כנראה שווה קריאה, אם עוד לא קראתם אותו (כן, הרוזנת נאוורעל, אני מסתכלת עלייך). הצ'ק על פרס גפן מצטרף לצ'ק על השיפוט בפרס עינת ולצ'ק על עבודה שהביאו לי באותו יום. כל יום צריך להיות ככה.
וחוץ מזה, גם הייתה לי פגישת עבודה ראשונה עם העורכת של הספר הבא שלי. מוצלח, פרודוקטיבי, מבטיח. ארג, שמישהו יהרוג אותי עכשיו, לפני שמתחיל השכתוב...
___
ותודה ליעל שהזכירה לי בתגובות שאני נורא דבילית ואפופה ושכחתי לציין שהסיפור התפרסם בכרך השנה שעברה של "
היה יהיה", שנתון האגודה המומלץ עד מאד, וגם שממש רציתי להודות לאהוד מימון, עורכו המהולל של "היה יהיה", על מלאכת קודש מצוינת ביותר שהוא עושה.
נו, מתישהו נשלים שעות שינה וזה יסתדר.