האם כבשים חשמליות חולמות להפוך לנכסי צאן ברזל?
במסגרת הניג'וס הקבוע שלי, "הבו לבוג'י מוזיקה", החלטתי להיטפל הפעם לקונספט השירים לגיקים. והיום, אתגר רציני, כפי שיבהיר לכם הריבוי המטורף לחלוטין של לינקים להלן:
ראשית יש לומר שקונספט השירים לגיקים הוא לא באמת דבר חדש. טום לרר, למשל, הוא קאלט ותיק מאד (ואפילו זכה לתרגום לא רע בכלל לעברית, ולא מזמן נחשפתי להפתעתי הרבה גם לזה). גם ווירד אל, איקונה גיקית מן המובחר, צבר כבר לא מעט ותק. אבל בימינו, עם התפשטות האינטרנטים ובמיוחד כל עניין הרשתות החברתיות (או בשמן האחר, "איך לבזבז כמה שיותר זמן של כמה שיותר אנשים בכמה שפחות מאמץ באמצעות הפצת לינקים פשוטה". נו, שם לא משהו), שמאפשרות לגיקים לתקשר זה עם זה בקלות, נראה שהז'אנר (נגיד) הזה זוכה לפריחה. כל כמה זמן צץ לו אמן גיקי אחר ששובה את לבי.
השירים הגיקיים מתחלקים ללא מעט תת-סגנונות (שאינם באמת מופרדים זה מזה בצורה מובחנת לגמרי, ורובם קומיים במידה זו או אחרת), להלן כמה דוגמאות:
הומור מחאה אתאיסטית/שכלתנית/ליברלית, כמו למשל רוי צימרמן (אשר כבר הזכירותי כאן בעבר); או המיני-אובססיה שלי מהעת האחרונה, טים מינצ'ין המשובח עד מאד (ואם יש לכם שכל, אתם תיכנסו לקישור, וממנו תמשיכו לכל שאר מצאי היוטיוב שלו, ואז גם תורידו את המופעים שלו מרשתות שיתוף הקבצים הקרובות למקום מגוריכם ותחרשו אותם), שגילויו זיכה את החברים שלי בנזיפות על כך שהם לא גילו לי אותו קודם (בפייסבוק קמה לאחרונה קבוצה ששמה לה למטרה להביא אותו לישראל, ולא שיש לזה סיכוי כלשהו, אבל מי יודע, אולי זה יביא אותו לשיר את מזמור השלום שלו לקהל היעד האמיתי שלו?)
שירים גיקיים אחרים עוסקים בתחומי העיסוק הגיקיים או מתארים פכים קטנים מחיי הגיקים, כמו נגיד טריפוד ותיאורם המשכנע מאד את חיי האהבה של גיימרים; Flight of the Conchords והגרסה שלהם לקץ האנושות (שגם אותה כבר אזכרתי פה בעבר); למון-דמון, שגם אם היו תורמים לאנושות רק את Ultimate Showdown of Ultimate Destiny, הרי שהיו קונים בכך כבר את מקומם בגן עדן של הגיקים.
שירים שסתם תופסים את הקהל הגיקי, אם משום שיוצריהם גיקים/אינטליגנטיים במופגן ואם מכל סיבה אחרת (למשל, להקות שהחלו לצבור את הפופולריות שלהן באינטרנט, בתקופה שבה זה עוד היה מקום של גיקים - נדמה לי ש-They Might Be Giants היא דוגמה ללהקה כזאת, כלומר, מלבד התכנים הגיקיים שלהם), כמו נגיד המחברת של דה-וינצ'י; דוגמה נוספת היא של התופעה המוכרת מ-SNL, הלהקה המכונה The Lonely Island (הזכורים לטוב מלהיטים כמו Jizz in my Pants ואחרים); או Axis of Awesome עם הומור מוזיקלי חנוני; או תופעות אינטרנט כמו מקהלות התלונות, שהגיעו אפילו אלינו.
חוץ מזה, פה ושם צצות גם הצלחות מבודדות המשתייכות לסגנון כזה או אחר. כמה אפשר למצוא, למשל, בפוסט הזה; יש מגוון התייחסויות לתרבות גיקית כמו Star Trekkin' של The Firm; גרסת XKCD ל-Boomdeyada (או כל אחת משלל הגרסאות האחרות שחנונים שונים מיהרו להקליט); ואפילו Do you want to date my avatar? מתוך סדרת האינטרנט של פלישיה דיי וחבר מרעיה, The Guild; יש גם מגוון שירים שעוסקים במחוות למדעים למיניהם, כמו I Will Derive; Synaptic Cleft; Large Hadron Collider Rap; כמובן, מחאה/סאטירה ליברלית למיניה, כמו It's all because the gays are getting married של עודד גרוס; וסתם גאווה גיקית למיניה, כמו The Geeks are out.
כבונוס לדוברי הספרדית אזכיר גם את Les Luthiers שכבר הזכרתי פה בעבר, הומור גיקי מוזיקלי מן המובחר. הנה קטע אחד שלהם אשר בו הם מציגים את המוזיקה למערבון אילם, כביכול, וברקע מדברים ביניהם על תוכן הסרט. כמעט כל הקטע ללא מילים, ולכן יובן גם על ידי מי שאינם דוברי ספרדית.
כבונוס (2), קחו גם שיר מחאה גנרי מטעם יו לורי, הרי הוא האיקונה הגיקית (וחביב המדור) ד"ר האוס, שמסביר לנו בדיוק מה צריך לעשות כדי לשנות את העולם.
(כן, גם אני שמתי לב שמשום מה ברשימה הזאת יש רק גברים. האם אפשר להכניס לקטגוריה את השירים של שרה סילברמן, כדי שלא יחסר?)
והנה לפניכם האתגר: אני מחפשת שירים או אמנים, אם כאלה שזכו להצלחה רבתי ואם כאלה שזכו רק לתפוצה אינטרנטית, שפונים לגיקים שבינינו, על כל סוגיהם, ושעוד לא הזכרתי כאן... ואגב, אני במפורש מתרחקת כרגע מתחום הפילקים, שהוא קטגוריה נרחבת ומכובדת בפני עצמה (אם כי בין הדברים שאזכרתי בלי ספק יש מידה מסוימת של חפיפה לתחום הפילקים).
נראה אתכם, חנונים. :-)
ותוספת מאוחרת כי איך אפשר לא, מהפייסבוק של אחי: Fuck me, Ray Bradbury.
ועוד עדכון מאוחר: דידי חנוך העלה לבלוגו את הפלייליסט של אירוע הגיקדום שארגן.
פוסטים קודמים בסדרה:
מוזיקה לעת עבודה
שירים לשעת כושר
שירי גשם
קלאסי כסאח
מטאל
שירי זימה
גוספל
שירי שמש
דואטים
נואר
שירי ערפדים
שירי קברט