אין רגע דל

[avgboojie]

מדי פעם אני ממש שוקלת להתחיל לעקוב ברצינות אחרי הבלוג של אורן זריף. למשל, אחרי שאני קוראת שירון לונדון הוא משיח בן דוד. נכון שתמיד חשדתם?
אורן זריף מעורר בכולנו אופטימיות רבה. בחברה אחרת, הוא היה עלול להיות מאושפז, או הומלס. בחברה שלנו, יש לו המון כסף ופרסום. אכן, מעודד לדעת שבחברה שלנו, ההזדמנויות שוות לכולם.
___
ושכחתי: תודה לבצלאל על הלינק.

Comments

[talash]

ברוסיה היתה תקופה די ארוכה שהורים שלי עבדו בעיר צפונית אחת בשם וורקוטה. וורקוטה זאת עיר שיש בה שלג 9 חודשים בשנה, לילה ויום פולאריים (שנמשכים חצי שנה כל אחד) והטמפרטורות מגיעות אל מתחת למינוס 40 מעלות, עם טונדרה מסביב. באותה טונדרה היית יכול למצוא התישבויות של עם הקומי המקומי. בשנות ה30 וה40 היה שם סניף של הגולאג; ההורים שלי באו לשם בשנות ה80, כשכבר לא היה גולאג שם, כי שילמו שם משכורות טובות יותר בעבור אותם תנאי אקלים קשים. אחת העבודות שאבא שלי עבד בהן היתה במכרה פחם (אבא שלי צייר וכל מכרה פחם ברוסיה הסובייטית היה מאד צריך ציירים, במיוחד בתקופה של חגים קומוניסטיים כמו הראשון במאי-- הרי צריך המון כרוזים בנוסח "נבצע את תוכנית החומש לכריעת פחם בשלוש שנים!", ובאופן כללי, תמונות של לנין וכאלה). באותו מכרה פחם עבדו כמה מבני העם הזה (מה שלא מפתיע, כי עם בואו של השלטון הסובייטי הרוב עבר לערים והיוו חלק נכבד מהאוכלוסיה באזור); איכשהו אבא שלי זכה להמון כבוד אצלהם. אחד מהם (שפעם אבא שלי עשה לו איזה טובה) גר בעצמו ביישוב עירוני ליד וורקוטה, אבל היו לו קרובי משפחה שגרו בהתישבות בטונדרה ועסקו רובם בגידול איילים. הוא הזמין את אבא שלי לבקר איתו ביישוב הזה, ואבא שלי נענה להצעה.

הסיפור הולך שבין השאר הוא נכח באיזה טקס פומבי שערך השמאן המקומי; הוא סיפר על איש שנראה כאילו לא התקלח אף פעם בחיים (באקלים כמו של וורקוטה לא צריך להתקלח באותה תדירות כמו בארץ אבל עדיין-- גם שם זה נראה מוגזם), היה לבוש בעור של אייל ונוצות, מרח את עצמו בדם של אייל בטקס, היכה בתוף ונכנס לטראנס אחרי שאכל או עישן איזה פטריה או משהו. אבא שלי סיפר גם על קערה על דם טרי של אייל חי (חתכו לאייל את הוריד ושמו קערה שהדם נזל אליה) שעברה שם בין הנוכחים וכולם שתו ממנה, שהוא היה צריך להמציא דרכים יצירתיות כדי לסרב בנימוס. הרושם הכללי שנוצר מסיפור של אבא שלי הוא של היתקלות עם תרבות מאד פרימיטיבית, מה שבהחלט יכול להיות מעניין מבחינה אנטרופולוגית, אבל ממש לא נשמע מאותו הסיפור כאילו השמאן הזה או שמאנים באופן כללי הם אנשים שניתן לייחס להם יכולות מיוחדות. אבא שלי מספר שקיבל הצעה דרך אותו מכר ללמוד שמאניזם אצל השמאן הזה-- וזה כמובן נשמע לו מגוחך, משהו שהוא לא באמת חשב אליו ברצינות.

כשאבא שלי ראה את הפרסומת של אויון-באטיר לפני כמה שנים, הוא אמר בצחוק שכנראה אז הוא עשה טעות אז כי עכשיו היה יכול להרוויח הרבה כסף עם שמאניזם.

כי מה שכן, אתה צודק בדבר אחד. זה יכול להיראות מרשים. מה שכמובן לא הופך את זה לפחות בולשיט לפי דעתי הלא צנועה בעליל. ואגב, חיפוש על שמו של אויון-באטיר בגוגל מוצא כתבה שבשנת 96 הרשויות ברוסיה עצרו אותו כשהוא ערך איזה טקס ריפוי פומבי, על זה שכמובן לא היה לו רשיון של משרד הבריאות הרוסי, וגילו שאין לו שום קשר לסיביר הוא בכלל אוקראיני.