חלומו היה לסייע לחקלאים

[avgboojie]

אם עלה על דעתי (לא עלה, למרבה הצער) לחשוב שרק אני סובלת מהיוזמה החופשית של עורכים ש"מתקנים" ביטויים נכונים לשגויים מתוך בורות, הנה ריכוז חביב של "תיקוני" עריכה והגהה מוויקיפדיה.
כרגיל, מהמקור השגרתי של נחמות קטנות בזמן העבודה, פורום תרגום ועריכה בתפוז, באדיבות יפתח ב.

Comments

[highlydubious]

אם כבר - אז כבר
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3583418,00.html

[avgboojie]

עצוב ומזעזע למדי.
מצד שני... בה. נתתי לפני שנים שיעורים פרטיים בתנ"ך, ואני בספק שבורותם של תלמידי בית ספר יכולה להיות מחרידה יותר מכפי שהיא כבר.

[avgboojie]

מה שאתה אומר קצת בעייתי.
למשל, בכל שאר העולם - מלבד ישראל - לומדים תנ"ך מתוך גרסאות מתורגמות של התנ"ך. ורוב הגרסאות המתורגמות של התנ"ך שמשתמשים בהן בימינו עושות שימוש בשפה מודרנית וקלה להבנה בהרבה מאשר התנ"ך בגרסתו המקורית. למעשה, אפילו הגרסאות הקלאסיות יותר של תרגומי התנ"ך, כמו גרסת המלך ג'יימס, קלות יותר מאשר העברית.
אז נכון, זה לא אותו דבר. אבל עדיין, יש טעם בלמידת הסיפורים והרעיונות עצמם גם בלי השפה. בשפה יש הרבה יופי והרבה משמעויות, אבל יש להודות בכך שהיא הרבה פעמים מאד לא נגישה לדובר עברית מודרנית. "תרגום" לעברית מודרנית הוא לא בהכרח דבר רע.
או נכון יותר, זה דבר רע רק אם זה הדבר היחיד שהתלמידים נחשפים אליו. אני חושבת שבהחלט ראוי שהם ייחשפו לתנ"ך גם בגרסתו המקורית* - כי להסיר מעל דרכם של תלמידים את כל האתגרים ואת כל המכשולים זו שיטה בדוקה להוריד את רמתם - אבל יש מה לומר בזכות הנגשה של התוכן לקהל מודרני

[avgboojie]

אז מה אתה אומר פה, שאם עשו משהו במשך שנים בצורה מסוימת, זה חייב להישאר ככה

[avgboojie]

העובדה שאני ממש מתעבת את העובדה שמלמדים תנ"ך בבית ספר. בשבילי - ועוד יותר בשביל אחי, שתמיד היה יותר עקשן ממני - זה היה טראומטי, כילדים אתאיסטים שכופים עליהם ללמוד את הזבל המחריד הזה, וגם מגלים כלפיהם אלימות - מילולית ופיזית - כשהם מעזים להיות ביקורתיים כלפי זה. וכל זה בבית ספר חילוני מן השורה. המחשבה שגם על הילדים שלי - כשיהיו, אי"ה - יכפו ללמוד את התועבות האלה בדיוק באותן דרכים מחרידה אותי

[avgboojie]

א. מתי אמרתי "מורה"? אני מדברת על מורים, על תלמידים ועל שאר ירקות. ככלל, הדת (ובפרט המונותאיסטית) מאז ומעולם הייתה כר נרחב לאלימות, וזה משום טבעה: כדי להצליח, דת חייבת להיות לא סובלנית כלפי אמונות אחרות, חדורת אמת בצדק של עצמך, ועקב כך, ממלאת את הנוהגים על פיה בצורך לכפות את ערכיה ודרכיה על אחרים. אני לא חושבת שאני צריכה אפילו להתחיל לתת לך דוגמאות כמה לגיטימציה לאלימות נותנת הדת (ודרך המחשבה הנלווית אליה), יש דוגמאות כאלה כל יום

[antongarou]

באמת?אם העולם סותר באופן עקבי וברור את הנחות היסוד של התיאולוגיה היהודית(או תיאולוגיה של כל דת אחרת) האם המחזיקים בה יכריזו על התיאולוגיה הבסיסית כבלתי נכונה באיזשהו שלב או שהם ימשיכו להחזיק בה תוך כדי שינוי הפרטים, ובמקרים רבים התפלגות לקבוצות משנה שונות?

אני חושב שפה טמון ההבדל הבסיסי ביותר בין דת למדע:מדע מוכן לקבל הוכחות שאינן פנימיות לו, בעוד שהתיאולוגיה מגבילה קבלת עובדות לכאלה שאינן קוראות תיגר על ה"בסיס" המוגדר שלה.

[antongarou]

לדוגמא, סתירות שונות את ההנחה שכל הכתוב בתנ"ך הוא אמת.אבל השאלה שלי לא היתה ספציפית- אני יכול להביא לך דוגמאות דומות מכל דת בהיסטוריה(הנצרות וגליליאו, אם לקחת מהמפורסמות).

הנקודה היא שוויכוחים מדעיים יכולים להיות מוכרעים ע"י עובדות, ואני לא מחשיב מתימטיקה למדע, אלא אך ורק כלי חזק לשימוש המדע, מאחר שהיא לא עומדת בתנאי האמפיריות אלא היא מבנה לוגי טהור.רוב הוויכוחים המדעיים ההיסטוריים שאני מכיר(ואני מודה שאני לא מכיר יותר מדי) הסתיימו באיזשהו שלב ע"י הוכחות אמפיריות שהצטברו לכדי הכרעה.יש גם היום דיונים וחוסר הסכמה: אבל בכולם השופט הראשון והעיקרי הוא העובדות שהצדדים מציגים.

אם תוכל להראות לי טקסט תיאולוגי במיינסטרים של כל דת גדולה שמפקפק באמיתות הנחות היסוד של הדת שלו ברמה שבה תורת היחסות ניפצה את החשיבה הניוטונית והנחת האתר אני אהיה מוכן להודות בטעותי.ומה שעומד מאחורי ההנחה הזו הוא כמה מאות שנים של הסטוריית עימותים שונים בין הדת והמדע, עם דרווין וגליליאו כשניים היותר מפורסמים.

[avgboojie]

ההנחה הבסיסית של עופר מדויקת מאד. היא אומרת, בפשטות, שהדת לעולם לא תשנה את הפרדיגמה שלה, או את האקסיומות שלה, ולא משנה עד כמה יתברר שאלה לא תואמות את המציאות. ברגע שתיווצר סתירה שנובעת מההשלכות של אלה, הפילוג ינבע מתפישות שונות של איך צריך ליישב את הסתירה (או לעקוף אותה), ולא משינוי מהותי באקסיומות עצמן.
הדת, למשל, לא יכולה לערער על קיומו של אלוהים, האקסיומה הבסיסית לקיומה שאין לערער עליה. דת שמבוססת על כתבי קודש מסוימים לא תערער גם עליהם. ברגע שהיא תערער עליהם, היא תאבד את זהותה כאותה דת או את הלגיטימציה שלה בעיני הזרם המרכזי של אותה דת.