היסטוריה צריך ללמוד בהקשר הנכון
אז שנתיים וקצת אחרי הפעם הראשונה, כשבאמצע עברו מי יודע כמה פעמים נוספות, ראיתי (ביחד עם סבתא נוער הקשישה, בקרוב מתקששת עוד קצת) את Once More With Feeling - ולשם שינוי, בהקשר הנכון. פעם ראשונה שאני רואה אותו אחרי שראיתי את כל הפרקים שלפניו. יו, מגניב. מוצלח מאד. ובמיוחד כיף כשהנוער ואני שרות את כל השירים (את הדואט של ג'יילס וטארה אפילו פעמיים, כשהחלפנו תפקידים). ועכשיו, כך ציינה סבתא נוער הקשישה ופתאום קלטתי שהיא צודקת, אנחנו כבר באמת לא יודעות כלום על מה שהולך לקרות. עד עכשיו היה לנו את פרק המחזמר כמגדלור להנחותנו, אבל מכאן והלאה, אנחנו מגששות באפלה. אז שקט אתם שם עם הספוילרים.
ואחרי זה, רק כדי לשמח את סבתא נוער הקשישה, הקליפ של אמבר בנסון ואנתוני סטיוארט הד מתוך חגיגות 25 שנה לרוקי. תשואות התלהבות נשמעו בקהל.
חוץ מזה, כבר יותר מדי זמן לא דיווחתי על פרויקט הגלידה הסודי (הפסדתם כמה ממש טובים בדרך, אם כי את כולם לוקח עם יד אחת קשורה מאחורי הגב קפה-עם-קורוואזיה): גלידת פרנג'ליקו עם קליפת לימון. מ-ה-מם.