הזמן הצרוב
אני צורבת כל מיני סרטים ופרקי סדרות שהצטברו לי על ההרדיסק, ולאט לאט נוגהת במוחי ההבנה: אני מתייחסת בימינו לצריבת סרטים כמו שהתייחסתי בימי האוניברסיטה העליזים לצילום מאמרים או שאילת ספרים מהספרייה: מרגע שהמאמר צולם או שהספר שוכן אחר כבוד על המדף, כבר לא באמת צריך לקרוא אותם.
אז נו, לפחות יש לי צרובים המון דברים שאני רוצה לראות, גם אם לא צפוי שיהיה לי זמן לראות אותם במילניום הקרוב. יום אחד גם הם יצטרפו לערימות חומר הלימוד הדחוסות במדפים הפחות שימושיים של הארון.