"יו! תראו איזה יפה האקווריום שלי!"
(ועוד דברים שאפשר היה לשמוע אצל האכמונית במהלך הסופ"ש).
משיחה עם האכמונית:
"אי אפשר לשנוא גרבילים ורודים".
"נכון". ולאחר הרהור קצר, "אבל אפשר להדביר אותם!"
"חברים לא מדבירים חברים!"
וואלה.
(מאוחר יותר הגיעה האכמונית למסקנה ש"המדבירה" זה אחלה שם לגיבורת על. יש בזה).
אין שמץ של ספק שבן ואני באותו חדר זו סינרגיה של מוחות מלוכלכים שעלולה להגיע למסה קריטית ולאיין את היקום כפי שהוא ידוע לנו. ולמי ששכח למה, אוכל רק להזכיר את המילים KY-ווסאבי ואת כל הדיון שנגזר מהרעיון ("נשמע מרענן").
אין דבר יותר משעשע מלראות את ההעוויות שעולות על פני כל הנוכחים כשמזכירים את צירוף המילים הזה. חתיכת נושא סיכה שיחה מהתחת.
הייתה מסיבה מגניבה. היה סופ"ש מגניב. וזה שנשפכתי לישון באמצע המסיבה כי כבר לא יכולתי יותר, זה לא כי היא לא הייתה מגניבה. זה כי הייתי מותשת. והסינוסים שלי עדיין הורגים אותי.
כמו כן, מחאה רשמית מוגשת בזאת על כך שהאכמונית לא הרשתה לי לצלם אותה עם השיער הוורוד, השמלה האדומה והבריזר אבטיח. היא אולי מארחת למופת (לא אולי, בטוח!) אבל היא מנעה מכם את התמונה הכי-מגניבה-בעולם.
____________
אה, כן, ניסיתי כל הזמן להיזכר באחד מהקטעים שבהם רד פיש הוכיח, כרגיל, שהוא שולת!!!1: מישהו מתחיל לדבר על משחקי תפקידים. כמה מאתנו מסתכלים בבעתה לכיוון תמי ואומרים "לא! שלא תתחיל לדבר על הנושא הזה בנוכחות תמי!" תמי דווקא עושה פרצוף לא מזיק בעליל, כמה אנשים תוהים בעניין, ורד פיש מסכם ואומר: "בביתו של התלוי לא מדברים על ה-Saving throw".
והסיכום של בן.