И. Иртеньев - Радуга

[ariesaveliev]

Ну люблю я Иртеньева, что поделаешь!

הנה קשת עולה על גגות השוק
תופעת האקלים, היקר מכל,
אז חשבת: אינעל אבואבוק!
ועמדת אילם מתבונן בתכול.

כה מוקסם מהיופי הלא רגיל,
כוסעמעמק, היכן אני, יא אחים?
ועומד, פה פערת וריר מזיל
ואחר-כך הבנת: שבירת גלים.

Как увидишь над пашнею радугу -
Атмосферы родимой явление,
Так подумаешь, мать твою за ногу
И застынешь в немом изумлении.

Очарован внезапною прелестью,
Елки, думаешь, где ж это, братцы, я?
И стоишь так с отвисшею челюстью,
Но потом понимаешь: ДИФРАКЦИЯ.