אמיתות כואבותgilibugSeptember 13 2006, 07:34:20 UTC
מקום על מדף הספרים הוא נדל"ן. ספר צריך להיות מסוגל לשאת בדמי השכירות. כלל אצבע ידוע שהוא ש-20 אחוז מהספרים אחראים ל-80 אחוז מהמכירות: הרשתות הגדולות שואפות למכור ספרים, ולכן ההתמקדות היא באותם 20 האחוזים שסיכוייהם להימכר טובים, על חשבון 80 האחוזים שנמכרים פחות. חנויות קטנות יותר יכולות מצד אחד להיות אלטרואיסטיות יותר, לתת מענה לצרכים מיוחדים, להתמקצע בתחום מסוים, להעסיק מוכרים יודעי דבר וכן הלאה; אבל אותן חנויות מתקשות לעמוד בתחרות לנוכח מונופול הרשתות הגדולות. בארצות גדולות יותר, גם קבוצת שוליים מסוגלת לספק קליינטורה שתחזיק חנות עצמאית. בארץ פחות. וכך נוצר מעגל קסמים אכזרי שמקצין את המצב עוד יותר: מכיוון שלא משתלם להחזיק ספרים שנמכרים פחות על המדפים, הם גם אינם זוכים לחשיפה, וגם אותם קונים מזדמנים שאולי היו קונים אילו נתקלו בהם לא זוכים להיתקל בהם. כלומר שספר שאינו "עושה את המכה" כבר בחודשים הראשונים לחייו, עתידו בישראל עגום.
Re: אמיתות כואבותavgboojieSeptember 13 2006, 10:50:20 UTC
טוב שיש גילי שחוסכת לי לענות. :-) ואם כבר, קישור למאמר מעניין ש קישר אליו gryphonk לפני כמה זמן, על האופן שבו החנויות הווירטואליות מאפשרות מקום רב יותר לספרות נישה, בפרט באמצעות הרישות האסוציאטיבי או איך שלא תבחרו לקרוא לו. אני די פסימית לגבי הסיכוי שזה יביא הרבה תועלת גם בארץ, כי השוק שלנו עדיין נורא נורא קטן והמו"לים לא בהכרח ימהרו להסתגל למציאות החדשה, אבל יש לומר שהחנויות הווירטואליות לפחות מאפשרות "מרחב מדפים" בלתי מוגבל הלכה למעשה. או נכון יותר, שההגבלה מוסטת שלב אחד אחורה, אל ההוצאות לאור (שהרי גם מבחינתן, מרחב אחסון הוא דבר שעולה כסף, גם אם נתעלם מהשאלה אם הן יבחרו לטרוח להדפיס מהדורות חדשות).
יושב אצלי בבית עותק של הספר "מילק ווד" מאת דילן תומס, בתרגום אריה אהרוני, בהוצאת ספריית הפועלים. הדפסה שביעית, 1986. את הספר הזה קיבלתי במתנה מהמשורר ישראל הר, אותו פגשתי במקרה ברחוב. על גבו היה תרמיל מלא בעותקים של הספר. הוא סיפר לי שביקר במחסנים של ספריית הפועלים, וראה ערימה גדולה של ספרים להשמדה ליד מכונת הגריסה. פשוט היו חייבים לפנות כמה מדפים במחסן. הרשו לו למלא את תרמילו ולהציל כמה עותקים. זכיתי רק כי באותו יום זיהיתי אותו וחייכתי אליו, ובמקרה ידעתי לענות לשאלתו איזה מחזה כתב דילן תומס.
Re: אמיתות כואבותavgboojieSeptember 13 2006, 10:54:06 UTC
אה, כן, ואם כבר במגמות עתידיות, צריך עוד לראות מה יקרה כשתיכנס הטכנולוגיה שתאפשר הדפסת ספר פר-הזמנה (אם באמצעות הדפסה במקום של עותק יחיד ואם באמצעות ספרים אלקטרוניים טובים, שתי אפשרויות שמדברים עליהן). אז כבר התחרות תהיה לא על מרחב המדפים, כי אם על מרחב וירטואלי בלבד - מרחב הפרסום וההגעה לקונה הפוטנציאלי. גם זה עשוי לאפשר שינויים מעניינים בסיכוייהן של נישות להתבטא, אבל מאידך, כמובן, יתן ייתרון עצום למי שביכולתו לשבות את דעת הקהל (שזה אומר, למי שיש לו מערך יחסי ציבור ופרסום משומן היטב).
וכך נוצר מעגל קסמים אכזרי שמקצין את המצב עוד יותר: מכיוון שלא משתלם להחזיק ספרים שנמכרים פחות על המדפים, הם גם אינם זוכים לחשיפה, וגם אותם קונים מזדמנים שאולי היו קונים אילו נתקלו בהם לא זוכים להיתקל בהם. כלומר שספר שאינו "עושה את המכה" כבר בחודשים הראשונים לחייו, עתידו בישראל עגום.
Reply
טוב שיש גילי שחוסכת לי לענות. :-)
ואם כבר, קישור למאמר מעניין ש קישר אליו gryphonk לפני כמה זמן, על האופן שבו החנויות הווירטואליות מאפשרות מקום רב יותר לספרות נישה, בפרט באמצעות הרישות האסוציאטיבי או איך שלא תבחרו לקרוא לו. אני די פסימית לגבי הסיכוי שזה יביא הרבה תועלת גם בארץ, כי השוק שלנו עדיין נורא נורא קטן והמו"לים לא בהכרח ימהרו להסתגל למציאות החדשה, אבל יש לומר שהחנויות הווירטואליות לפחות מאפשרות "מרחב מדפים" בלתי מוגבל הלכה למעשה. או נכון יותר, שההגבלה מוסטת שלב אחד אחורה, אל ההוצאות לאור (שהרי גם מבחינתן, מרחב אחסון הוא דבר שעולה כסף, גם אם נתעלם מהשאלה אם הן יבחרו לטרוח להדפיס מהדורות חדשות).
Reply
Reply
אה, כן, ואם כבר במגמות עתידיות, צריך עוד לראות מה יקרה כשתיכנס הטכנולוגיה שתאפשר הדפסת ספר פר-הזמנה (אם באמצעות הדפסה במקום של עותק יחיד ואם באמצעות ספרים אלקטרוניים טובים, שתי אפשרויות שמדברים עליהן). אז כבר התחרות תהיה לא על מרחב המדפים, כי אם על מרחב וירטואלי בלבד - מרחב הפרסום וההגעה לקונה הפוטנציאלי. גם זה עשוי לאפשר שינויים מעניינים בסיכוייהן של נישות להתבטא, אבל מאידך, כמובן, יתן ייתרון עצום למי שביכולתו לשבות את דעת הקהל (שזה אומר, למי שיש לו מערך יחסי ציבור ופרסום משומן היטב).
Reply
Reply
Leave a comment