(no subject)

Mar 15, 2009 12:35

So, spontaniously, a while ago, I realized I really wanted to do something nice for roga. Below is my present for her in the form of two graphics and one fic (IN HEBREW OMG WTF).

So, originally, she and I discussed the idea of an IDF Merlin AU - Arthur as a cocky pilot (son of the head of the AF) and Merlin as one of the plane techs. However, the true measure of the AU's brilliance, would be the SLASH CAMEL that would speak to Merlin in his sleep and tell him that annoying flyboy was HIIIIIIS DESTIIIIINY (together they'd defeat Hizbolla?). Originally I showed roga a different version of the slash camel hiding in his cave (BECAUSE HE MUST HAVE A CAVE) but roga complained that "he must have wings for [her] to take it seriously" and so, I give you:





Next we discussed how, unfortuantely, because being gay wasn't illegal in the IDF Merlin would have no Deep Dark Secret to hide from Arthur (believe me we went through several hilarious options before arriving at this conclusion). So, we concluded that if the AU were to take place in the 50s, with the struggle of the Israeli underground movements against the British government, Arthur could be the son of a British lord and Merlin could be a British-Jewish spy working for the resistance! THE SLASH CAMEL would of course feature, and at the end Arthur would find out Merlin's secret and, after a period of anger and possibly stylish violence sequences they would realize they loved each other too much to let go and of course, the British government is letting Israel go anyway, so why hang on to those small details?

I give you, a picture of Arthur, during this time period, in Israel:



Finally, my third and most... COMPLETELY WTF gift to my darling roga that I STILL CAN NOT BELIEVE I ACTUALLY MADE OMG WTF, is... a fanfic. Of said modern day IDF AU. In Hebrew. The reasons for writing it in Hebrew are many and varied (mainly: that I'm INSANE) but at some point I realized there were so many jokes I could make in Hebrew that I could NEVER make in Engligh, because of the language barrier, as long as it was me, an Israeli, giving this as a present to another Israeli, I owed it to her and to myself to make it hte best present possible even though NO ONE BUT US WOULD BASICALLY READ IT EVER.

An English translation is very welcome of course, but I doubt the fic will read very well in English. Probably half the jokes would be gone. However, if people, I don't know, actually really wanna read the utter crack, I'll take time (or someone else who speaks Hebrew can) and translate it. It's really short, after all.

כשארתור הגיע לבסיס ביום ראשון, כולם דיברו על הבחור החדש עם השם המוזר.

זה לא היה רגיל שטכנאי צעיר - עם בקושי חצי מהפז"ם של ארתור - שהועבר הרגע מתל נוף קיבל כל כך הרבה תשומת לב.

"לא, באמת, תגיד לי עכשיו באמת מה השם שלו, סיר," ארתור אמר לחבר הכי טוב שלו.

סיר ניצל את ההזדמנות לצעוק על ארתור שוב שהשם שלו הוא אלון לנסל והגיע הזמן שכולם ישכחו מהפדיחה שהייתי לו במטבח בתור פאקינג רב"ט ואז חזר על זה שוב: "מרלין."

ארתור עדיין לא היה בטוח שכל הסיפור לא היה מתיחה מאולתרת.

*

הסתבר שמרלין היה אחד הטכנאים המעצבנים ביותר שארתור פגש אי פעם והם לא היו עם חביב מדי גם ככה. אומנם ארתור לא היה קרוב משפחה של שוקי הרס"ר אבל אפילו הוא היה מסוגל לראות שכל קשר בין הראש של מרלין ותספורת צבאית היה מקרי בהחלט.

בעוד שרוב החברים של ארתור טוב שלא נפלו על עצמם בדיבורים על עד כמה מרלין היה מגניב, כמה בדיחות טובות היו לו ועד כמה כיף היה לעבוד איתו בכל מה שקשור לתחזוקה של המטוסים, ארתור תהה אם אולי היו איזה כוחות קסם שלא הוא לא היה מודע אליהם שפתאום אפפו את כל הבסיס.

*

"מאיפה הוא בכלל?" ארתור שאל את שירי, אחת ממדריכות הסימולטור שחייכו אליו מדי פעם.

"נתניה, נדמה לי?" היא אמרה תוך כדי לעיסת שניצל.

"לא, נו, אני מתכוון במקור!"

היא משכה בכתפיה. "אני די בטוחה שהוא נולד שם."

*

במשך השבועיים הראשונים של מרלין - הערס הנתנייתי - בבסיס ארתור שמע עליו מלא פחות מחמישה אנשי תחזוקה ושני טייסים. סיר הודיע לו בארוחת ערב של יום רביעי שמרלין הוא אחד הטכנאים המוכשרים ביותר שהחיל ראה אי פעם.

"אוי באמת!" ארתור התלקח. "הוא פה בקושי שבוע והוא כבר הטכנאי הטוב ביותר שראית? מה, הוא סיפק הטבות מיניות לכל הטייסת?"

סיר חייך חיוך מרוצה מעצמו, "אל תגיד לי שאתה מקנא, אחי?"

ארתור זרק עליו צ'יפס ככה שהקטשופ נחת ישר על כיס החזה. הם היו על ב', אבל זה עדיין היה שווה את זה.

*

לעזאזל, ארתור חשב שבועיים אחרי זה, הבחור באמת ידע מטוסים.

*

בפעם הבאה כשארתור יצא הביתה לסופ"ש הוא ועוד כמה חבר'ה מהסבב פיספסו את האוטובוס של שתיים ונתקעו בתחנה המרכזית בתל אביב לעוד ארבעים דקות.

בזמן הזה מרלין הצליח בטעות לשפוך קולה על מדי הא' של ארתור, לגרום לו להפיל את האיי-פוד ועוד אחר אך לבקש מארתור את הפלאפון עם חיוך ביישני ומתנצל כדי להתקשר לאמא ולהגיד לה שהוא יאחר. באותו סופ"ש ארתור הגיע הביתה לגלות שבזמן שאבא שלו נמצא בפגישות בניו יורק בבית התפוצץ צינור מים, הקומה התחתונה הוצפה וארתור היה צריך לחכות לאלכס השרברב שיגיע בשישי בערב לפני שהוא יכל לעשות מקלחת נורמאלית.

ארתור היה סולח לגורל על הכל אם רק סיר לא היה פוגש אותו ביום ראשון עם המילים "וואי שמעת איזה סופ"ש חרא היה למרלין?"

*

לקח לבסיס בדיוק חודשיים לגלות שמרלין היה הומו. גוני, מדריכת סימולטור אחרת, הייתה אצל מרלין בבית בסופ"ש - ממתי גוני בכלל מתיידדת עם חברה מהבסיס, ארתור רצה לדעת - חזרה וסיפרה לכולם את הסיפור העצוב על איך שהחבר האחרון של מרלין, בחור אמריקאי בשם ויליאם - איך בכלל ערסים מנתניה פגשו אמריקאים, ארתור תהה - נהרג בתאונת דרכים בארץ לפני שנה. מסכן מרלין, לא היה לו חבר כבר שנה, והוא כל כך חמוד, והתחת שלו נראה מזה טוב במדי א' - ארתור החליט שהוא לעולם לא מבלה יותר עוד ארוחת שישי בשולחן של גל, עמית ושיר.

*

"וואי, אני גמור!" מרלין התמתח כשארתור נכנס להאנגר.

"מה קרה, תשע בבוקר ועוד לא שתית את הקפה שלך?" ארתור הקניט.

מרלין הסתכל עליו במבט עייף וקצת נעלב ואז הסתובב והלך חזרה לעמדה עם חלקי המנוע שעבד איתם לפני כן.

"מה קרה לו?" ארתור שאל את דוד הטכנאי הבכיר.

"הוא לא הלך לישון היום!" דוד התפעם. "פשוט נשאר לעבוד אתמול בלילה ומעולם לא הלך לישון. אני מנסה לשכנע אותו ללכת חזרה למגורים כבר שעה ופשוט מסרב!"

"אידיוט," ארתור מלמל לעצמו ולא היה בטוח אם הוא מתכוון לאתיקת העבודה של מרלין או לעובדה שהוא התרשם מהערס הקטן - שלהפתעתו הרבה של ארתור לא התנהג בכלל כמו ערס - יותר ויותר כל יום.

*

"אז מה עם החבר החדש שלך?" מורן, אחותו המאומצת, שאלה אותו בטלפון יומיים לפני שהוא יצא הבייתה.

"תסתמי את הפה," ארתור אמר בטון ממורמר.

מורן צחקה את הצחוק הילדותי המעצבן שלה. ארתור רשם לעצמו בראש שפעם הבאה שהוא רואה את סיר הוא מקבל מארתור כאפה.

"את חוזרת הביתה סופ"ש הזה או שאתם שוב במשימה?" ארתור שאל.

"לא, סיימנו, אני בבית מחמישי." היא נשמעה פחות מאושרת ממה שארתור היה מצפה. אולי הוא לא היחיד שסבל מחוסר יכולת לא ברור להפרד מהבסיס לאחרונה.

*

"אני לא באמת יודע אם אפשר לעשות שינוי כזה במנוע של האפאצ'י שיהיה מסוגל להגיע ל-" מרלין הספיק לומר לפני שארתור נישק אותו בשפתיים יבשות מהחום המדברי.

מרלין בהה בו כמה שניות, וארתור בהה חזרה, לא בטוח עם הוא הולך לקבל סטירה או-אבל אז מרלין חייך אליו את החיוך הכי חסר מגננות שארתור ראה אי פעם - ולמרלין היו בקושי מגננות גם ככה - ליפף את הידיים שלו סביב הראש של ארתור ונישק אותו עם כמויות את התלהבות שאף אחת מהחברות הקודמות של ארתור לא הראתה אי פעם.

מזל שהם זכרו לסגור את הדלת לחדר.

*

"אז מה עכשיו?" ארתור שאל את מרלין כששניהם שכבו ערומים על המיטה של ארתור בחדר שלו בבית.

"אני חושב על טיול לאחר השחרור," מרלין אמר.

ארתור הרים גבה בזדוניות. "הודו או תאילנד? איפה יש יותר מהחברים הערסים שלך?"

מרלין נתן לו צ'פחה על המצח - רק שהיא לא הייתה חזקה מדי כי מרלין היה עדיין קצת עייף מהסקס-של-אחרי-הפריסה. "אני חושב אולי... אנגליה." הוא סובב את הראש כדי להסתכל לארתור בעיניים. "תיקח קצת חופש, מיוחדת או משהו, אני לא יודע, בטח מגיע משהו לבן של מפקד חיל האויר," ארתור נזכר מיד בכמות הנאומים שאבא שלו נתן לו על חובותיו של ארתור למדינה ולתדמית חיל האויר. "נהיה שם כמה שבועות. יהיה קר, כולם יגידו תודה ובבקשה כל שניה." מרלין חייך. "לונדון בסתיו - מקום קסום, אני אומר לך."

merlin

Previous post Next post
Up